~נקודת מבט של נעמי~
סיימתי סוף סוף את היום הארוך הזה וסימנתי לעצמי תזכורת לא לשבת עם ג'ון והברביות שלו בזמן ארוחת הצהריים ,שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת את ג'ון אבל איכשהוא תמיד כשאני יושבת איתו ועם החברות שלו לעבודה השיחות גולשת לדברים אישיים והן גורמות לי להרגיש לא בנוח בכלל עם כל השאלות על ריקארדו .
״אני בבית״ צעקתי לחלל אך אין קול ואין עונה כנראה אמילי עדיין בעבודה נכנסתי למטבח וראיתי שהוא די ריק והחלטתי שזה זמן מצויין ללכת לקנות מצרכים שחסרים בבית .נסעתי למכולת השכונתית ובעודי מכניסה מוצרים לסלסלה קפצתי בבהלה כשהרגשתי יד מונחת על כתפיי הסתובבתי לראות את לא פחות מאשר פרננדו אותו בחור שפגשתי בפריז שמשום מה ריקארדו לא מסמפט .
״נעמי איזה צירוף מקרים״ הוא חייך אליי
״וואי ממש ..לא ידעתי שאתה בארץ״ חייכתי אליו בחזרה
״כן היה לי כמה עניינים לסגור..״
״מגניב טוב לראות אותך״ חייכתי אליו לשלום ולפני שבאתי ללכת הרגשתי אותו מושך אותי אליו
״האמת נעמי הייתי שמח שנשב לקפה כל כך התרשמתי ממך בפריז אני מרגיש שיש לנו הרבה במשותף״
״אהממ אנ..״
״כידידים כמובן״ הוא הוסיף ״אני לא רוצה להרגיז את ריקארדו כמו פעם שעברה״
״הוא סתם היה עצבני היה לנו וי..כוח קטן זה לא אישי״ מיהרתי לגונן על ריקארדו למרות שהרגשתי קצת רע בשביל פרננדו ,ריקארדו יכול להיות ממש קשוח כשהוא רוצה .
״אני בטוח שזה לא אישי,תגידי נעמי מה דעתך שנשב לקפה עכשיו ? את עסוקה ?״
״אהממ האמת שאני לא עסוקה כל כך רק עצרתי לקנות דברים שחסרים בבית״ אמרתי קצת מופתעת פרננדו בחור מקסים אבל לא חשבתי שהוא ירצה ממש עכשיו לשבת לקפה.
״ראוי שננצל את המקריות הזו שנפגשנו ,לא כך?״שילמתי את הקניות ופרננדו ואני הלכנו לקפה ממש ליד הסופר התיישבנו והזמנתי תה הוא הזמין קפה
״אז ספרי לי את שמחה בעבודה אצל ריקארדו?״
״אין לי תלונות מבחינת מקצועיות אני פשוט מחכה כבר לעבור לתפקיד שאליו התמיינתי״
״שזה?״ הוא הרים גבה
״אני בעיקרון מיועדת למחלקת כספים זה פשוט קצת מתעכב ולכן במקום זה אני..טוב אמ ״
״המזכירה של הבוס״ הוא השלים אותי וחייך חייכתי נבוכה
״כן״
״נעמי אני חייב להודות שהתרשמתי ממך בפגישה האחרונה שלנו ״
״בפעם הראשונה שפגשת אותי הלכנו לבר ושתיתי״ צחקקתי
״אין לזה קשר נעמי אני עובד עם אנשים אני קולט מהר מאוד עם מי יש לי עסק״
״אממ תודה״ הרגשתי את לחיי מסמיקות
״איך עם ריקארדו? ״
״אממ בסדר הוא אחלה בוס״
״נעמי התכוונתי איך איתו..״
״אנחנ..זאת אומרת אני וריק..״
״נעמי את לא צריכה להתבייש אני רואה את הצורה שהוא מתייחס אלייך בחיים לא ראיתי אותו ככה ..אבל בכל זאת תזהרי״
״להיזהר ממה ?״ שאלתי מבולבלת
״מריקארדו הוא היה עם הרבה בחורות המון בחורות ..אני לא רוצה שתסיימתי כמו ויקטוריה״
״ויקטוריה?״ שאלתי יותר מבולבלת ״בת דודה שלך?״
״כן.. היא התאהבה בו ונפגעה מאוד..הוא שיחק בה״
הרגשתי איך גופי מתחיל להרגיש אי נוחות אני יודעת שריקארדו ופרננדו לא חברים טובים אבל לא ידעתי מדוע ,אני לא רוצה להסיק מסקנות סתם ריקארדו לא נתן לי סיבות לעזוב ולוותר
״בואי נעזוב את הנושא הזה אני רואה שגרמתי לך לאי נוחות ״ הוא חייך אליי וחזרנו לדבר על דברים אחרים .
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romansנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...