ריקארדו המשיך להביט בי במבט חודר כל כך שהרגשתי איך הלחיים שלי נהפכות לסמוקות בשניות ואת עיניי מחפשות כל דבר אחר להביט בו מלבדו .
״אל תתערב תן לה להחליט ריקארדו״ טעות פרננדו טעות פשוט תפסיק לדבר
״נעמי את רוצה לרקוד?״ פרננדו שאל אותי
״היא לא רוצה לרקוד והיא באה איתי עכשיו״ ריקארדו אמר בקרירות ואם מבט היה יכול להרוג פרננדו היה מת מזמן.
״נעמי״ פרננדו אמר מתעלם לחלוטין מריקארדו
״זה בסדר פרננדו אני חושבת שאלך עם ריקארדו״
״נעמי את לא חייב..״
״היא אמרה שהיא תבוא איתי״ ריקארדו קטע את פרננדו בגסות
ראיתי בעיניו של פרננדו שהוא מתחיל להתעצבן בעצמו
״היה נחמד להכיר אותך נעמי״ פרננדו חייך אליי בנימוס מנסה להסתיר את הכעס ,חייכתי אליו בחזרה וחיפשתי את ויקטוריה במבטי ראיתי שויקטוריה ברחבת הריקודים רוקדת בגסות עם גבר ושניהם נמרחים אחד על השני כאילו הם האנשים היחידים בעולם.
״תמסור לה להתראות ותודה על הערב״ אמרתי לפרננדו
״אין בעיה ,אני בטוח שזה לא הפעם האחרונה שנתראה״ הוא אמר וקרץ לי ,החלטתי שלא להגיב ידעתי שריקארדו עצבני ולא רציתי תוספות מיותרות אז חייכתי לפרננדו בנימוס ולפני שהספקתי לשמוע מה פרננדו בא לומר ריקארדו החזיק בידי בחוזקה ודהר לכיוון היציאה .
המון נשים הביטו בריקארדו ואני לא יכולה להאשים אותן עצבני או לא הוא עדיין עוצר נשימה והוא לעומת זאת לא הביט באף אחת מהם והמשיך להחזיק את ידי נחוש לצאת החוצה
וברגע שיצאנו מהבר הוא שיחרר את ידי החזיק בשתי מותניי ודחף אותי לקיר הסמוך לא היה אף אחד מסביבנו,רק אני וריקארדו
״מה לעזאזאל נעמי ?!את יודעת איך דאגתי?״ הוא צעק עליי נשימתו הייתה קרובה לשלי וליבי החל לפעום במהרה מהקרבה שלנו
״איך ידעת איפה אני?״ שאלתי אותו סקרנית אני כל כך עצבנית עליו ויש לי המון מה לומר אבל לא יכולתי שלא לתהות
״איתרתי את הנייד שלך כי היית פאקינג שיכורה עם פאקינג ויקטוריה ופרננדו!!״ הוא המשיך לצעוק עליי
״אל תצעק עליי ותפסיק לשחק אותה כאילו אכפת לך! כל היום אתה מתעלם ממני והשארת אותי לבד כמעט שעה באירוע שאתה הכרחת אותי לבוא כי זה ׳עבודה׳ עמדתי שם כמו פסל !ויקטוריה לעומתך באמת דאגה לי ..״
״אל תיהיי נאיבית נעמי ויקטוריה רחוקה מלדאוג לך היא לקחה אותך לפאקינג בר ודאגה שתשתכרי עם החרא הזה שהיא יודעת שאני לא סובל״ הוא אמר מביט בי עם עיניו הכחולות והקרות שבלתי אפשרי לפענח.
״היא לפחות לא השאירה אותי לבד ערב שלם״ דחפתי אותו ממני אך כלום הוא לא זז וידיו עדיין על מותניי תופסות אותן ומשאירות אותן במקום
״תשחרר ממני״ אמרתי לו מתוסכלת
״לא״
״מה פרננדו אמר לך?״הוא שאל
״מה?״ השאלה הזאת תפסה אותי לא במקום
״הוא התחיל איתך?״
״לא״ אמרתי קצת מהר מידי
הוא רק התקרב אליי עד שהרגשתי כל חלק מגופו
״הוא התחיל איתך?״ הוא שאל שוב לאט ובכעס הבטתי בו וניסיתי להסתיר את הלחץ שהרגשתי
״אתה יודע מה זה בכלל לא עניינך ! נמאס לי להרגיש שאתה מתבייש ממני היחס הזה לא מגיע לי ! רגע אחד אתה נחמד ורגע אחר אתה קריר ומתנשא ! אני סיימתי !״ אמרתי לו דוחפת אותו והולכת ובשנייה שהשתחררתי ממנו הוא משך את ידי שוב והצמיד אותי אליו
״מתבייש בך? מאיפה הסקת את זה?״ הוא הביט בי בחוסר הבנה אבל אני לא קונה את זה !
״מאיפה הסקתי את זה ? בפגישה אפילו לא הצגת אותי בפני מריו ופרנסואה ואחר כך ששמריו ניסה להיות נחמד התעצבנת עליי שאני מפלרטטת בפגישת עבודה!״ הבטתי בו ופניו נראו יותר רגועות הוא הביט בי במבט פחות עצבני וזה היה נראה שהוא כמעט מחייך.
״זה בדיוק הקטע נעמי שאת כל כך תמימה שכולם נחמדים אצלך ונמאס לי שכל שניה מתחילים איתך אז לא רציתי להציג אותך בפניהם אבל לעזאזל מתברר שגם זה לא עוזר״ הוא אמר בתסכול.
״אז תפסיק לדאוג מזה שמתחילים איתי ותתחיל לסמוך עליי שאף אחד מהם לא מעניין אותי״ הבטתי בו וראיתי שהוא כבר מביט בי והבעת פניו התרככה .
״זה מצחיק שאני מבקשת ממך לסמוך עליי שזה בעצם מה שאתה ביקשת ממני בהתחלה ״
״אני יודע שהתנהגתי כמו חרא נעמי פאק אפילו יותר מחרא אבל אני פשוט לא רגיל להיות במערכות יחסים או בכל דבר שהוא לא זיון או דייט אחד במסעדה ״
חייכתי אליו מנסה להתעלם מהמילים הגסות שהוא משתמש או מהתהיות על מספר הבחורות שהוא היה איתן .
״נעמי״ הוא שם לב מיד להבעת פניי
״אני סולחת לך ראיתי גם שהיית לחוץ מהפגישה״ אמרתי לו בכנות
״אני אף פעם לא לחוץ מפגישות״
״חה חה אוקיי גבר״ טפחתי לו על החזה בציניות ולא עבר שניה והוא הצמיד אותי יותר אליו ודחף אותי אל הקיר הסמוך
״כל הערב אני רק חושב עלייך בשמלה הזאת נעמי״ הוא לחש לאוזניי
״פאק יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות לך״ הוא אמר ונשק לצווארי
כל כך רציתי לשאול אותו מה ולומר לו שיעשה בי כרצונו אבל התאפקתי אנחנו לוקחים דברים באיטיות במיוחד שיש לי אפס ניסיון ואני קצת מפחדת מזה.
״המחשבה על פרננדו מביאה לי זרמים של עצבים בכל הגוף תבטיחי לי שבחיים לא תתקרבי אליו״ שפתיו נשכו את צווארי והוצאת אנחה ,זה מרגיש כל כך טוב איך הוא עושה את זה ?
אין לי שום חשק לומר לו שהוא צריך לסמוך עליי ואני יכולה להסתובב עם מי שאני רוצה אז פשוט הנהנתי בראשי מתענגת על המגע שלו.
״תגידי לי נעמי אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה״
אני לא מצליחה לדבר או לנשום כרגע מרוב שזה מרגיש טוב ולפי החיוך שיש על שפתיו הוא שם לב לזה
״אני לא אתקרב לפרננדו יותר״ אמרתי לו בקול מתנשף ורועד
הוא נראה מרוצה והמשיך לנשק אותי בצווארי הרגשתי איך ברכי נהפכות לחלשות מרגע לרגע הוא כנראה שם לב ואוטומטית החזיק במותניי חזק יותר שפתיו עוזבות את צווארי ולוקחות את שפתיי ברעב .
איך התגעגעתי לזה
שפתינו זזות בקצב אחיד ומושלם ידי עולות לשערו כמעט כמו אינסטינקט ומושכות אותו קצת חזק
הוא גנח וזה הרעש הכי גברי ששמעתי מימי
״ריקארדו״ אמרתי לו מתנשפת
״מה נעמי מה את רוצה״
״אני לא יודעת״ הוא חייך אליי והמשיך לנשק אותי ברעב
אין לי מושג מה אני רוצה אבל לא בא לי שההרגשה הזו תחלוף
לפתע הרגשתי פלאש מסנוור את עיני ריקארדו לא שם לב הוא היה עסוק בלנשק אותי
״צלמי״ ניסיתי לומר אך שפתיו של ריקארדו קטעו אותי
״ריקארדו צלמים״
הוא מיד התנתק ממני ומשך את ידי לכיוון שקט יותר ,ואחרי שיחה קצרה הלימוזינה של ריקארדו הגיעה ואספה אותנו .
איך שנכנסנו ללימוזינה הרגשתי את המתח בנינו או שאולי זה רק אני ? כן זה רק אני ..
ריקארדו לקח את ידי מחייך חיוך רחב ואני חייכתי מבויישת ..איך זה לא מביך אותו שלפני שנייה התנשקנו בכזאת..
כי אולי הוא היה עושה את זה הרבה הקול הפנימי והמעצבן שלי אמר .
״תבטיח לי שפעם הבאה שיש משהו שמפריע לך תגיד לי כדי שלא נגיע למצב הזה שוב״ עשיתי לו פרצוף מתחנן
הוא חייך וצבט בלחיי
״מבטיח״
שמתי את ראשי עליו ונפלתי לשינה עמוקה.
......
״נעמי״
״נעמי״
״אוך לא שוב״ החזקתי את השמיכה חזק כדי שריקארדו לא ירים אותה כמו פעם שעברה רק שהפעם לא היה שמיכה .
״אאוץ נעמי לא כאן״ הוא גנח בכאב .שיט .
בבקשה שזה לא מה שאני חושבת שזה
פתחתי את עיני ומיד נתקלתי בעיניו לקח לי זמן להבין שהוא מחזיק אותי בשתי ידיו ואני עדיין עם השמלה והיד שלי ב.. זה שלו
״סליחה״ הסמקתי מהר
הוא צחקק
״זה בסדר נעמי״
לעזאזאל איזה פאדחנית!
״רציתי להעיר אותך כי שיערתי שאת לא רוצה שאחליף לך לפיג׳מה למרות שלי אין בעיה ״ הוא אמר בקול שובבי
״כן אהמ תודה״ אמרתי לו
״למרות שלפי הידיים שלך אני מבין שהיית שמחה שאחליף לך לפיגמה״ הוא אמר בהומור
״ריקארדו!״
״זה היה בטעות חשבתי שתרים לי את השמיכה כמו פעם שעברה״ מיהרתי להתגונן
״מה שגורם לך לישון בלילה״
נתתי לו מכה חזקה בחזה
״אאוץ צחקתי אישה !״
״תתחיל להתאמן על הבדיחות שלך״ אמרתי לו וניסיתי להראות משועממת
״לא מספיק טוב בשבילך?״ הוא אמר מניח אותי על המיטה
״טעון שיפור״ אמרתי לו מנסה לא להיראות מהופנטת ממבטו הוא לא חיכה אף לא שניה ותקף את שפתיי ברעב שפתינו נעות בקצב מושלם וריקארדו כרגיל לוקח שליטה
״ועכשיו?״ הוא שאל והשאיר אותי מתנשפת
״קצת יותר טוב״ אמרתי לו מנסה להישמע בשליטה . בולשיט.
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
عاطفيةנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...
