My boss - הבוס שלי

פרק 20

נחתנו בשלום מהמטוס ומשם לימוזינה חיכתה לנו , הנהג פתח את הדלת ונכנסתי מעט מהססת כשריקארדו מאחוריי וכל הצוות ברכבים אחרים .
תחושה מוזרה - לנסוע במטוס פרטי,צלמי פאפארצי בכל עבר ולימוזינה שמחכה לך ..
החיים של ריקארדו די..מעניינים .
אני יודעת שיש הרבה בנות שאולי היו מחליפות אותי כרגע ואולי זה ישמע קצת אנוכי מצידי אבל כל מה שרציתי היה לקרוא רומן טוב מתחת לשמיכה ,כל הזוהר הזה לא מושך אותי..
מאז ומתמיד הייתי בחורה של טבע,ספרים ושקט.. כל זה חדש לי ואם כמה שאני מתרגשת לקראת הדייט שלי עם ריקארדו אני כל כך מקווה שנלך למקום פשוט,ולא מוגזם עם מלא דוגמנים ודוגמניות מהתעשייה .
טוב,אני לא מפתחת ציפיות אחרי הכל ריקארדו מהתעשייה בעצמו .
נסענו והבטתי בחלון ראיתי את מגדל אייפל ושער הניצחון וזה נראה בדיוק כמו בתמונות הרגשתי את גופי מגיב בהתרגשות והבטן מעט מתהפכת ..זה חלום שמתגשם
השעה הייתה 22:00 בלילה בפריז כיוון ששעון פריז מקדים את ניו יורק ב6 שעות , ריקארדו מכיר מקומות פתוחים בשעה הזאת ? עד שנצא יהיה כבר 23:00.. חשבתי לעצמי ..
הגענו למלון "hôtel de crillon " המלון היה נראה כמו מוזאון יוקרתי ושמתי לב שאנחנו במרחק הליכה ממוזאון הלובר
״וואו המלון יפיפה״
״הוא בין האהובים עליי״ ריקארדו אמר בכנות
״אנחנו ליד מוזאון הלובר״ אמרתי בהתרגשות
ריקארדו צחק
״מה מצחיק?״ הבטתי בו
״אני רגיל לבנות שמתרגשת בגלל חנויות היוקרה שיש פה ליד לא בגלל המוזאון״ הוא אמר משועשע
״אני אקח אותך למוזיאון מחר״ הוא הוסיף והביט בי בחיוך
לא יכולתי שלא לתהות כמה בנות הוא הביא איתו לפריז ? בטח כולן יפיפיות שמבינות ואוהבות מותגים ,בדיוק בסגנון חיים שלו..ואני חוץ משאנל לא מכירה שום חברה (וגם זה בגלל שלאמילי יש תיק שלהם )
לא באתי ממשפחה עשירה ואפילו כשהייתי באונברסיטה תמיד התחמקתי מכל הברביות העשירות ..סגנון האקסיות של ריקארדו..
״נעמי״
לא הבטתי בו .גאד אני כל כך מטומטמת , מה חשבתי לעצמי שאני יוצאת איתו לדייט בכלל ? הוא הביא לפה כל כך הרבה בנות הרי זה ברור שאני עוד אחת מהמשחק מהטומטם שלו ..
אבל למה הוא לא יכול למצוא מישהי אחרת לשחק איתה ?
למה איתי ? כי את המזכירה שלו עכשיו וז..
״נעמי״ ריקארדו אמר בנוקשות שגרמה לי להתנתק ממחשבותיי ולהביט בו
״יצאתי לפני זה עם בנות וכן עם שתיים מהם טסתי לפריז היה להם קמפיינים פה ,אבל איתך זה שונ..״ הוא עצר והביט הצידה
״תני לי הזדמנות״ הוא אמר והביט בי שוב הבטתי בעיניו
ראיתי  בן אדם שלא מוותר ולא מוכן לשמוע לא.
״או..קיי״ אמרתי לא בטוחה
״יש בכלל משהו פתוח בשעה הזאת?״ שאלתי בכנות
״סמכי עליי״ הוא הביט בי מחייך
״בואי נכנס לחדר המזוודות שלנו כבר שם״
״אנחנו ביחד באותו חדר !?״ הבטתי בו המומה
״בנות היו משלמות להחליף איתך נעמי אל תראי כל כך מופתעת״ הוא אמר בהתנשאות .
״אני לא הולכת להיות איתך באותו חדר!״ אמרתי בעצבנות
״זה סוויטה נעמי ,יש לך חדר משלך בפנים" הוא גלגל את עיניו
״אלא אם כן תרצי לישון איתי ,אני לא אעצור אותך״ הוא קרץ והתקדם לכיוון המעלית
הפעם תורי היה לגלגל את עיניי נכנסתי איתו למעלית
וואו אפילו המעלית הייתה ניראת יוקרתית חשבתי לעצמי .
דלתות המעלית נסגרו ומיד הרגשתי את ליבי דופק ,משהו באינטימיות הזאת איתו מלחיצה אותי .אני חייבת להירגע
הבטתי לשבריר שנייה בריקארדו וראיתי שהוא כבר מביט בי עיניו חודרות לשלי כאילו קוראות את כל מחשבותיי ואז הוא חייך אליי בשעשוע מיד הסטתי את מבטי ונשכתי את שפתיי
תפסיק להסתכל עליי .
״אני לא יכול״ הוא אמר
שיט אמרתי את זה בקול?!
״כן״ הוא צחק
״ את כל כך לחוצה שאת לא שמה לב למה שיוצא לך מהפה״
״אני לא לחוצה״ שיקרתי כשיצאנו מהמעלית
״את מאוד לחוצה נעמי, אני מלחיץ אותך?״ הוא שאל כשפתח את דלת החדר בחיוך
לא עניתי לו ובמקום זה הבטתי בסוויטה סביבי היא הייתה יפיפיה וכולה בצבעי זהב בסגנון מעט עתיק ראיתי שהמזוודות שלנו כבר בחדר
״אהבת?״ הוא שאל יודע את התשובה רק לפי הבעת פניי
״מאוד״ אמרתי בוחנת כל פרט ופרט הבטתי בריקארדו וראיתי שעיניו מתמקדות במזוודה שלי ניסיתי להביט על מה הוא מסתכל ולפתע עיני נתפסו על פריט אדום שבצבץ מהמזוודה
שיט שיט שיט
מיד רצתי לכיוון המזוודה שהייתה קצת פתוחה אך לצערי ריקארדו עקף אותי ולקח את את הסט המביך של ויקטוריה סיקרט מהמזוודה שלי
לעזאזאל איתך אמילי אני אהרוג אותך!
״ממ מעניין לא ידעתי שאת מהבנות שלובשות אדום״
הקשר שיש לי לאדום רוב הזמן זה הפנים שלי -ממש כמו עכשיו ..
״תביא לי את זה ״ אמרתי מנסה לקחת לו את הסט מהידיים אך הוא הרים את ידו למעלה  ניסיתי לקפוץ ולקחת את זה מהיד שלו -ללא הצלחה.
״אני מרגיש מוחמא ,זה לכבודי?״ הוא המשיך לצחוק עליי
״זה לא היה אמור להיכנס למזוודה הזאת!״ אמרתי מתוסכלת ונבוכה
״אז זה אומר שזה כן שלך?״ הוא חייך חיוך רחב כשהיד שלו עדיין למעלה אוחזת בסט האדום
״אמילי קנתה לי את זה ו..מעולם לא השתמשתי ״ אמרתי בכנות .
למה אני מספרת לו על זה בכלל ?
״תמיד יש פעם ראשונה ״הוא אמר עדיין מחייך חיוך מטופש
״בחלומות שלך״
״לגמרי״ הוא חייך אליי
״תביאי לי את זה!״ אמרתי מנסה להוריד את ידו למטה אך הבחור לא זז , כמו אבן ,אבן קשה ומעצבנת.
״לא״ הוא אמר כשידו עדיין למעלה
״לעזאזאל איתך״
״נכון״
״אתה בלתי נסבל!״
״תודה״
״אתה יודע מה תשמור את זה ,אני במילא לא אשים את זה!״ אמרתי לו מתוסכלת
״ממ חבל״ הוא הוריד את ידו והביט בסט בוחן אותו
״בשבילך אולי״ אמרתי לו ולקחתי את הסט יחד עם המזוודה והתקדמתי לאחד החדרים הפנויים
״תיהיה מוכנה עוד חצי שעה נעמי ״
״משהו פתוח בכלל בשעה הזאת?״ צעקתי לו מהחדר שלי
״אמרתי לך סמכי עליי״ הוא ענה .
אשתדל אידיוט ,רציתי לומר לו אך העדפתי לשתוק ..
לאחר שעשיתי מקלחת זריזה ייבשתי את שיערי ולבשתי שמלה ירוקה שעוברת את הברך התאפרתי מעט ונעלתי עקבים גבוהות הבטתי במראה מרוצה ונשמתי נשימה עמוקה
תרגעי זה רק דייט את ניראת טוב זה רק דייט
כשיצאתי מחדרי ראיתי את ריקארדו עסוק בפלאפון הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת ומכנס כחול
וואו הוא נראה כמו דוגמן
לפתע הוא הביט בי ועיניו התרחבו
״נעמי את ..את יפיפייה״ הוא אמר סוקר אותי מכף רגל ועד ראש
״תודה ,אתה גם נראה טוב ..״ אמרתי לו בכנות
הוא חייך אליי ושם את ידו על גבי יצאנו לכיוון המעלית וראיתי שריקארדו מביט בי הוא ליקק את שפתיו ולא יכולתי שלא לבהות בהם כשהוא עושה את זה
הוא כל כך טוב במשחק הזה הוא מכיר את כל הכללים
יצאנו מהמלון ולימוזינה חיכתה לנו ריקארדו פתח לי את הדלת
״תודה״ חייכתי אליו ונכנסנו הנהג חייך אל ריקארדו ואליי והחל לנסוע
״לאן הולכים ?״
״זאת הפתעה ״
״נו ״ שייתן איזה רמז קטן
״די״
״אוקיי״ אמרתי מובסת ,שונאת הפתעות והמתח הורג אותי
״לפחות תגיד לי באי..״
״לא ״
״אז רק מתי נ..״
״נעמי״
״מה?״
״שקט״ וזה השתיק אותי לשמחתו.
רבע שעה אחר כך הגענו לבניין גבוה ושם עלינו עד לקומה 11 וכשיצאנו מהמעלית הגענו לגג יפיפה מקושט בפרחים ונרות שבמרכז הגג הופיע שולחן לשתיים עם נרות הסתכלתי סביבי וכל הנוף המרהיב של פריז הופיע מולנו ..
״זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיי״ אמרתי בכנות רציתי לבכות מרוב התרגשות .
״אני מסכים איתך״ הוא אמר הבטתי בו וראיתי שהוא מביט בי
חייכתי אליו והלכנו לכיוון השולחן הוא משך את הכיסא ונתן לי לשבת כמו גנטלמן אמיתי ואחר כך התיישב מולי ..המלצר לא איחר להגיע ומזג לנו יין
״merci Arnaud ״ ריקארדו אמר לו והמלצר חייך אליו ״avec plaisir" הוא חייך אליו ונעלם
״איך אירגנת את זה?״ שאלתי
״הפעלתי כמה קשרים״
״זה מדהים״
״שמח אהבת״ הוא חייך אליי
לפתע המלצר חזר והגיש לנו מנות
״זה השף האהוב עליי בפריז״ ריקארדו אמר
״הוא מכין מנות לפי מה שהוא מרגיש באותו היום״
השף הרים את המכסה של המנות ונתח בשר הופיע בצלחת יחד עם ממרח שלא הצלחתי לזהות ,זה הריח מדהים .
״כניראה היום הוא בקטע של בשר״ ריקארדו אמר בחיוך
״וזה טוב כי אני גם״ הוא הוסיף.
הבטתי בו וראיתי שהוא מביט בי
״מה ?תפסיק להביט בי כאילו אתה הולך לאכול אותי״ אמרתי לו צוחקת בלחץ. מה עובר למשוגע הזה בראש.
״חבל דווקא את ניראת יותר טעימה״ הוא אמר בחיוך ערמומי
״חבל בשבילך״ גילגלתי את עיני
״לגמרי״

....

בנות יקרות ואהובות ,תודה רבה לכן שאתן מצביעות וקוראות ❤️
זה כל כך משמח אותי שבנות מתחברות לסיפור ונהנות לקרוא אותו בדיוק כמו שאני נהנית לכתוב אותו ..
אשמח אם תצביעו ⭐️
A bientôt💋 .