מיד דחפתי את ריקארדו הוא הביט בי לרגע מתוסכל ואמר
״אפשר להיכנס״ בקול קריר כאילו כלום לא קרה אני לעומת זאת התנשפתי בכבדות והבטתי לכל מקום אחר הדלת נפתחה וזה היה הבחור שהביא את המשלוח שריקארדו הזמין הבחור הצעיר היה ניראה לחוץ הוא שם את האוכל ״שמור את העודף ״ ריקארדו הושיט לבחור 200 דולר הבחור היה ניראה בהלם ״תודה ״ הוא אמר מחוייך הוא הביט בי וחייכתי אליו בחמימות ריקארדו נתן הרגע טיפ של 150 דולר לבחור שהביא את המשלוח חבל שהוא לא אכל אצלינו בבית קפה חשבתי לעצמי וחייכתי .
כשהבחור יצא מהחדר הרגשתי איך המתח בנינו חזר התיישבנו אחד מול השני והאמת שהייתי די מורעבת אז לקחתי את הקופסא עם הנודלס והתחלתי לאכול וואו זה הנודלס הכי טעים שאכלתי בחיי
חשבתי לעצמי בזמן שהתענגתי על המזלג המשכתי לאכול בהתלהבות ושמתי לב שריקארדו לא נוגע באוכל הרמתי את מבטי אליו וראיתי שהוא כבר מביט בי בחיוך
״מה?״ שאלתי בפה מלא הוא צחק ואני הרגשתי איך הלחיים שלי מאדימות ״למה אתה לא אוכל?״
״אני נהנה לראות אותך אוכלת״ הוא אמר עדיין מחייך
בלעתי את הנודלס שנותר בפי והבטתי בו
״זה מביך אותי כשמסתכלים עליי אוכלת ״ אמרתי מבלי להביט בו
״אני רואה״ הוא אמר בשעשוע
״אבל אני רעבה מידי כדי להפסיק״ נאנחתי בכנות והמשכתי לאכול אבל הצבע בלחיי בגד בי והמשיך להאדים
״אני מקווה שהפנים שלך לא יתפוצצו בסוף״
״הם כן אם תמשיך לבהות״ אמרתי ממשיכה לאכול מהנודלס
הוא צחק צחוק עשיר וגברי והבטן שלי התהפכה
איך הוא עושה את זה חשבתי לעצמי
המשכנו לאכול בשקט והאווירה המתוחה ירדה כשסיימנו לאכול או יותר נכון סיימתי לאכול כי ריקארדו בקושי נגע באוכל הבטתי בו ״תודה אני חושבת זה האוכל סיני הכי טוב שטעמתי !״ אמרתי בכנות
״כן שמתי לב שאהבת אותו״ הוא אמר מביט בקופסא הריקה שאכלתי במספר דקות בלבד .חייכתי אליו והוא הביט בי לרגע ומבטו הפך לרציני
״יש עוד הרבה עבודה להספיק עד מחר נעמי ,את יודעת שאת נשארת היום עד 19:00,נכון?״
״כן אדוני״ אמרתי לו ולפתע נכנסה לחדר מישהי מעט מבוגרת ובאה לנקות את השולחן ״לא לא אין צורך אני אפנה״ קמתי מיד והתחלתי לפנות את הקופסאות לפח היא הביטה בי בהלם ואז בריקארדו כאילו חיכתה לאישור ממנו ״זה בסדר״ אמרתי לה מאשרת במקומו חייכתי אליה בחמימות היא החזירה לי חיוך חמים ויצאה מחדרה
״את יודעת שזה העבודה שלה נעמי,נכון?״ הוא שאל ברצינות
״כן אדוני ״ אמרתי לו והמשכתי לנקות את השולחן הוא הביט בי במבט שלא הצלחתי לפרש ואז חייך לעצמו
״פיספסת פה״ הוא הצביע לעבר נקודה קטנה סמוכה למקומו
הבטתי בו במבט רצחני אך ניקיתי בכל זאת הוא רק המשיך לחייך לעצמו כמו אידיוט ״וגם פה״ הוא הצביע לעבר נקודה שגם הייתה ליידו
״אם לא היית אוכל כמו תינוק לא היה כל כך הרבה נקודות לפספס״ אמרתי לו וניקיתי את החלק שלידו
״אם לא היית אוכלת כמו חזירה לא היית מרגישה שאת צריכה לקום ולנקות״
״לא קמתי לנקות כי אכלתי כמו חזירה !״ אמרתי לו בכעס
״אז את מודה שאכלת כמו חזירה?״ הוא שאל עם החיוך המעצבן שלו
הרגשתי איך לחיי בוערות שוב ״זה שהייתי קצת רעבה לא הופך אותי לחזירה!״אמרתי לו קצת מתוסכלת ונבוכה איך הוא מעז לומר לי שאכלתי כמו חזירה ? אידיוט.
הוא פשוט צחק לעצמו ואני גילגלתי את עיניי אליו ושלחתי לו מבט רציני שיבין שאותי זה לא מצחיק ! הוא פשוט הביט בלחיי בחיוך
״אני חושב שזה התחביב החדש שלי״ הוא אמר עדיין מחייך
״מה להתנהג כמו אידיוט?״ פלטתי ומיד התחרטתי לעזאזאל נעמי את שוכחת שזה הבוס שלך הוא הביט בי כאילו הוא קורא את מחשבותיי וחייך לגמרי משועשע
״לא ,לגרום לך להסמיק״ הוא אמר והביט בי כל כך השתדלתי לשדר קרירות אבל זה לא עבד חייכתי אליו גם והוא הביט בי ועיניו גלשו לשפתיי הרגשתי את הנשימה שלי מתחילה להאיץ טיפה הוא השתעל מיד ושאל ״ארזת למחר?״ מחליף נושא
״התחלתי אבל עדיין לא סיימתי״ אמרתי לו
״מחר 8:00 תיהיי במשרד הטיסה שלנו 9:15 אז אל תאחרי״ הוא אמר לי שוב בקול הקריר שלו
״אממ אני לא רוצה לזלזל בתכנון הזמן שלך אבל כל התהליך של הבידוק ביטחוני הוא שעה ובטח גם יהיה הרבה אנשים לא כדי שנצא מוקדם יותר?״ שאלתי
הוא הרים את גבותיו והביט בי בשעשוע
״מה?״ שאלתי מבולבלת
״א׳ אני לא מחכה בתור לשום מקום אף פעם ״הוא אמר ברצינות
וב׳ אני טס במטוס הפרטי שלי,אז אם לא תתני לי סיבה טובה לחשוד בך לא אבדוק אותך״ הוא חייך לפתע חיוך שובבי וקרץ אליי
״אהה״ אמרתי ברור שיש לו מטוס פרטי נעמי איך לא חשבת על זה ? הבן אדם מנהל את בניין ההיי טק הכי מצליח בעולם ושלא נדבר על אבא שלו .
״אוקיי אגיע ב8:00 ולא אאחר ״
״ילדה טובה״
״ אני לא ילדה״ אמרתי לו בחיוך
״את די ילדה נעמי״ הוא אמר והביט במחשב שלו
״ לא אני לא״ יללתי בעצבנות
״אוקיי״ הוא אמר מגלגל את עיניו
״את צריכה לחזור למשרד שלך ולעבוד״ הוא אמר
״אוקיי אבא״ אמרתי וצחקקתי לעצמי תוך כדי שהלכתי למשרד שלי התיישבתי במחשב והמשכתי לעבוד עיינתי במיילים שנשלחים כל כמה דקות ועניתי לכל אחד מהם ואת חלקם שלחתי לגורמים הרלוונטיים לפתע נשמעה הודעת אסאמס שהוציאה אותי מריכוז הבטתי במסך
וראיתי
ג'ון: אכלת ? אני רוצה שנשב לצהריים יחד :)
עניתי לו מיד כן אכלתי במשרד יש המון עבודה היום:)
כמה דקות אחר כך הוא השיב :בהצלחה !! בפעם הבאה ;)
נאנחתי לעבר המסך והחלטתי לעיין קצת במחשב על פריז ומסעדות מומלצות מרוב כל האירועים שקראו לא הספקתי עוד לעכל שמחר אני נמצאת ביעד חלומותיי העיר הכי רומנטית בעולם פריז נכנסתי לכל מיני המלצות של מבקרים וראיתי אתרים שונים שממוקמים בלב פריז ,לא יכולתי שלא לחייך אל המסך כמו אדיוטית תוך כדי שאני מעבירה תמונות שונות ממקומות יפים שם
״למיטב ידיעתי זה לא נקרא עבודה ״ שמעתי לפתע קול חזק וקריר שמיד זיהיתי קפצתי בבהלה והסתובבתי אחורה ריקארדו עמד שם יפה מתמיד עם פרצוף חתום והחיוך הרחב שלי ירד בשנייה מתי הוא הספיק להיכנס לחדר? כניראה מרוב שהייתי שקועה בתמונות לא שמתי לב
״אני.. אהמ אני רק ראיתי משהו״ אמרתי לו
״תסמכי עליי שאקח אותך למקומות הכי יפים שם ותחזרי לעבוד ״הוא אמר ומיד הסמקתי ומשום מה אפילו עם הטון הקריר הזה שלו זה חימם את ליבי .מה עובר עלי?
״אוקיי וריקארדו ?״
הוא הרים את גבותיו מחכה שאמשיך
״פעם הבאה אל תבהיל אותי ככה !״ הבחור כמעט גרם לי להתקף לב זה מסוכן ממש .
״מה יהיה הכיף בזה ?״ הוא אמר משועשע
״אתה פשוט לא יאומן!״
״תודה ילדונת״
״דיברנו על זה כבר וסגרנו שאני לא ילדה״ אמרתי לו מתלוננת
״את סגרת שאת לא ילדה״ הוא אמר
״אתה גדול ממני בדיוק בחמש שנים אל תתנשא״
״אז אני מבין שעשית עליי גוגל?״ הוא אמר והפעם החיוך שלו היה רחב ממש
שיט הסמקתי מיד מובכת
״אהמ עשיתי גוגל על בראון ששלחתם לי את הזימון לא עלייך אישית״
״מה שגורם לך לישון בלילה נעמי״
״זאת האמת!״
״לא אמרתי שלא״
הוא משגע אותי כל כך אלוהים
״אתה יודע מה שיהיה תחשוב מה שאתה רוצה ! אני צריכה לעבוד!״
״את צריכה בהחלט״ הוא הביט בי והתקרב אל השולחן קמתי מהכיסא כדי לקחת דברים שנשלחו לפקס מודעת למבטו של ריקארדו עליי ומודעת לעובדה שהלב שלי דופק במהרה עברתי ליידו הוא הביט בי ובשפתיי הבטתי בפניו היפות ובשפתי והרגשתי את עצמי מתקרבת אליו מה את עושה נעמי ?מאיפה האומץ הזה?
הוא היה ניראה מופתע גם אך התאושש ומספר שניות אחר כך והרגשתי את ידיו במותניי מושכות אותי אליו הוצאתי צווחה מזערית של התרגשות והחיוך המשועשע שעל פניו העיד שהוא אכן שמע שיט הבטנו אחד בשני וסגרתי את הרווח בנינו באומץ לא מוסבר שפתיי נעו עם שלו בקצב אחיד והנשיקה החלה איטית ועדינה הרגשתי פרפרים בכל הגוף אחרי מספר שניות ריקארדו ביקש רשות להכניס את לשונו ופתחתי את פי בשמחה לא יכולתי שלא להוציא אנחה זה הרגיש כל כך טוב ריקארדו חייך והחזיק את מותניי מרים אותי ומושיב על השולחן רגליי מיד היו סביב מותניו מקרבות אותי אליו והוא הוציא אנחה גברית שרק גרמה לי לעוד פרפרים בגוף .
מיד הנשיקה נעשתה לוהטת יותר והרגשתי ששפתיו כמו סם ממכר ומסוכן משכתי בשערו בחוזקה ושפתיו עזבו את שפתיי וירדו למטה לנשק את צווארי נשכתי את שפתיי כדי לא לגנוח בהנאה הייתי בזוגיות אחת בחיים שלי ומעולם לא הרגשתי את מה שאני מרגישה עכשיו חשבתי לעצמי
ריקארדו עזב את מותני ומשך את פניי שוב לשפתיו המשכנו ככה עוד מספר דקות עד שהרגשתי שאני צריכה אוויר ניתקתי את שפתיי והוא נשך את שפתי התחתונה לפני ששיחרר הבטנו אחד בשני מתנשפים ולא נתתי למחשבות השליליות עליו להפחיד אותי כרגע כי זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתי לי בחיים .
״ נעמי ״ הבטתי בו
״מחר בערב אני רוצה לקחת אותך לאנשהוא״ הוא אמר מביט בי.
״אבל אנחנו בפריז״ אמרתי לו
״ בדיוק בגלל זה ״
לא הצלחתי להסתיר את חיוכי הוא הביט וחייך בטח פניי אדומות כמו עגבנייה חשבתי לעצמי וכאילו הוא קורא את מחשבותיי הוא אמר
״אמרתי לך שהתחביב החדש שלי זה לגרום לך להסמיק״מי שאהבה מוזמנת להצביע 💋
תודה לכל אחת שמצטרפת זה מחמם את ליבי ❤️
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romanceנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...