• פרק 31 •

7K 306 60
                                    

- נקודת מבט לוקאס -

פאק .

כמה חיכיתי להרגיש את שפתיה על שפתיי ..

הטעם שלה מתוק , שפתיה רכות ונענו בחיוב לנשיקה שלי .

אמה ניתקה לאט לאט את שפתינו , והבטנו אחד בשנייה . לחייה היו מוסמקות , וחיוך קטן היה על פניה .

" אין לך מושג כמה חיכיתי לזה .. " לחשתי .

" לוקאס .. תנשק אותי שוב .. בבקשה .. "

" את לא צריכה לבקש . " נישקתי אותה והרמתי אותה עליי , מתקדם לשולחן המשרד . העפתי כמה דברים לרצפה , והושבתי אותה עליו , כשידיה אוחזות בצווארי , וידיי נמצאות על השולחן .

" לוקאס אנחנו צריכים ש- " לפתע שמעתי את אלסיו , והדלת נפתחה על ידו וסמואל נכנס לצידו , כשהם מביטים בי ובאמה .

התנתקנו מהנשיקה , הסתובבתי לעברם ואמה הכניסה את ראשה לחזהי ממבוכה .

" שלום לך גברת אמה .. אני רואה שלא מספיק לך לרקוד על במה , החלטת לרקוד גם בפה של לוקאס . " אלסיו אמר ואמה ציחקקה .

" אם לא שמתם לב , אתם מפריעים . " אמרתי מסמן להם בראשי לעוף מהמשרד . " אנחנו נצא , נדבר אחר כך . " סמואל אמר , משך איתו את אלסיו ושניהם יצאו מהמשרד . החזרתי את מבטי אל אמה שהסתכלה עליי נבוכה .

" איפה היינו ? .. " ׳שאלתי׳ והתקרבתי אלייה . נישקתי אותה שוב , ההתמכרות שלי אליה ולשפתיה הייתה גדולה מאוד - ורק היום התנשקנו לראשונה .

לאחר מספר דקות התנתקנו מהנשיקה כשאמה מתנשפת , ואני מביט בה בחיוך . " וואו .. " לחשה . שפתיה היו נפוחות ואדומות מעט , מה שגרם לי לרצות לנשק אותה שוב - ולא לשחרר .

" לוקאס .. אנחנו צריכים לשמור את זה בסוד .. אם תומאס יידע .. " עצמה את עיניה כאילו מדמיינת מה יקרה .

" נשמור את זה בסוד כמה שנצטרך , אבל אנחנו נהיה חייבים לספר לו , והוא יהיה חייב להתגבר . הוא לא יוכל להרחיק אותך ממני . "

" אני אעשה הכל כדי שאנחנו נוכל להיות ביחד בשקט . " לחשה .

" אני לא רוצה שתתרחקי ממני בגלל זה , ושלא נהיה ביחד פיזית . את תבואי לפה כשתרצי , אנחנו נצא החוצה לבלות , והכל יהיה בסדר . תספרי לתומאס כשתהיי מוכנה , אבל עד אז - אנחנו לא מתרחקים . "

לפתע הטלפון של אמה צילצול . שמו של תומאס היה על המסך , ואמה ענתה . " איפה אני ? יצאתי להליכה אתה יודע .. " ענתה לשאלתו . " אני יודעת שעבר זמן מאז שיצאתי , פשוט אני עושה סיבוב גדול פה בשכונה .. " שיקרה לו וראיתי שהיה לה קשה . הם הכי קרובים אחד לשנייה , ורואים את זה גם אם לא מכירים אותם באופן אישי .

" כן , אני אתחיל לחזור . נדבר .. " ניתקה וידעתי מה היא תגיד לי . " אני צריכה ללכת .. " באה להמשיך אך קטעתי אותה . " זה בסדר . אני יכול להבין שהוא דואג לך . " חייכה חיוך קטן .

יצאנו ממשרדי , עלינו למעלה פוגשים בסמואל ואלסיו . אלסיו קרץ אליי כיודע בדיוק מה קרה , וגילגלתי עיניים מיואש . אני ואמה התקדמנו לדלת , ונעמדנו אחד מול השנייה .

" אם אני אצליח להתאפק אני אשלח לך הודעה עוד חמש דקות . " אמרתי והיא ציחקקה . " חמש דקות ? זה כל הזמן שאתה יכול להתאפק ? "

" שנייה אני לא יכול להתאפק , אבל אני אתאמץ . " ציחקקה בשנית . רכנתי אלייה ונישקתי את שפתיה . כשהתנתקנו הבטתי בפנייה וליטפתי את לחיה . היא הביטה בי בחיוך , פתחה את הדלת הבית ויצאה . צפיתי בה יוצאת מן השער , והולכת לכיוון ביתה .

• המאפיונר האכזרי שלי {1} •Where stories live. Discover now