• פרק 3 •

9.2K 318 111
                                    

- נקודת מבט לוקאס -

" היה לך המון זמן כדי לשלם סנטינו " אני אומר בקול קר לעבר סנטינו המפוחד שיושב קשור על הכיסא .

קור הלילה פגע בעורו החשוף , בנוסף לפנים הקשוחות שלי , של סמואל ושל אלסיו .

" אני מתחנן .. עוד קצת זמן ואני אשיג את הכסף .. אני מבטיח .. " התחנן .

" אתה לא יודע את תקנון החנות ? מי שהורס , משלם . בכסף .. או בחייו . " אלסיו אמר מצידי .

" 30 מיליון דולר זה לא משהו שקל להשיג .. " ניסה לשכנע אותנו .

" סנטינו אל תהיה דפקט . אתה ידעת טוב טוב מההתחלה שזה החוב , ובכל זאת הסכמת .
פעם הבאה כשאתה מתעסק עם משפחת בלאק , תיקח את זה בחשבון . " סמואל השיב לאמירתו .

" אני מנסה ממש להשיג .. קשה לי .. " התייפח .

" סנטינו !! תפסיק עם התירוצים ותקשיב לי טוב !! " צעקתי אוחז בפרצופו בחוזקה ומקרב אותו אליי .

" הייתה לך הזדמנות של חודש , ופירגנו . לא עמדת בזה , וכמו שאלסיו אמר . מי שלא משלם בכסף , משלם בחייו . לצערך בחרת באפשרות ה .. איך נאמר .. המדממת . " הוספתי והעפתי את ידי מהפרצוף שלו גורם לו להתנדנד .

" הגיע הזמן לשלם , סנטינו מנצ׳יני . " אמרתי בקול קר לוקח את הסכין מידו של קרלו , השומר הכי טוב שלנו .

סנטינו החל להזיע בטירוף כשראה את הסכין , הפחד עלה לעיניו במהירות .

" אל תפחד .. זה יכאב קצת .. " קירבתי אל עורו הרועד את הסכים , וחתכתי פיסות עור מידו .

הוא צרח מכאבים , והתענגתי על זה .

- נקודת מבט אמה -

" סיימת את המשמרת ? " תומאס שאל מתקדם אליי .

" כן , אני רוצה לעבור בסטודיו להתאמן קצת . " הגבתי . הסטודיו היה פתוח 24/7 לרקדנים ורקדניות שרוצים לבוא להתאמן גם בלילה .

" אני אומר לך אמ (ה.כ - שם חיבה) , את תנצחי את התחרות הזאת . תשאירי אבק לכל השאר . " תומאס השיב לדבריי בחיוך .

" אני מקווה . אני ממש רוצה לזכות בזה . "

" את תזכי . אני מבטיח לך . אני צריך לחזור לעבוד , תעדכני אותי בכל דבר שקורה . " נשק למצחי וחזר לעבודה .

יצאתי מבית הקפה , מתחילה ללכת לסטודיו שנמצא 7-8 דקות הליכה .

השעה הייתה מאוחרת , אך זה לא מנע ממני ללכת לשם . האוטובוסים רק האריכו את הדרך , אז העדפתי ללכת ברגל .

לאחר כבערך שלוש דקות הליכה , עברתי ליד סמטה חשוכה .

הכל היה רגיל , עד שלפתע שמעתי צעקה חזקה בטירוף .

אלוהים . מי זה ?

אני לא יודעת למה עשיתי את זה בכלל , אבל התחלתי להתקדם לתוך הסמטה . הייתה לי תחושה רעה , אבל בכל זאת עשיתי את זה . אלוהים אמה מה את עושה ?

התקדמתי והתקדמתי , עד שראיתי כמה גברים עומדים מול גבר שיושב קשור על כיסא .

מה קורה פה ?

לא יכולתי לזהות את הגברים משום שהם עמדו בפרופיל אליי , אבל לכל אחד מהם היה .. אקדח , וסכינים .

הגבר שיושב קשור על הכיסא היה כולו מלא בדם מחריד .

הגבר המרכזי שעמד שם , לקח אקדח וכיוון אותו אל הגבר הקשור .

מבלי להסס .. הוא ירה בו .

הוא .. ירה .. בו ..

היה בום מטורף , ומבלי ששלטתי בזה , פלטתי צעקה גורמת לגברים לחפש את מקור הצעקה .. או יותר נכון .. אותי .

אותו גבר שירה עם האקדח , קלט אותי וישר זיהיתי אותו .

זה הגבר מהבית קפה . שיט .

• המאפיונר האכזרי שלי {1} •Where stories live. Discover now