• פרק 46 •

5K 205 19
                                    

- נקודת מבט אמה -

" כלבה קומי . " שמעתי קול חזק והתעוררתי בבום . ראיתי את פרנקו מולי , כמו כל יום בשבוע האחרון .

" אנחנו עפים מפה . הקאפו המזדיין יותר מידיי קרוב . " הוסיף .
" עפים לאן ? " שאלתי בתקווה שיענה תשובה ברורה . " בואי נגיד שאני אארגן לך טיול מסביב לעולם .. " אמר בחיוך זדוני .

לא .. בבקשה שהוא לא מוציא אותי מאיטליה ..

הוא הוריד לי את האזיקים כדי להלביש אותי , אבל כמובן שלפני הוא איים עליי שאם אני רק אעשה תנועה לא במקום , זה יהיה חבל , ולכן לא עשיתי כלום .

אחרי שהלביש אותי , הוא קשר אותי כהרגלו , הרים אותי וסחב אותי למחוץ לחדר . יצאנו לבחוץ , ורק אז ראיתי את האיזור שאנחנו נמצאים בו .

איזור נטוש לחלוטין , ואיזור ישן מאוד . יש פה רק את המחסנים שהייתי כלואה בהם . יש פה כל כך הרבה ..

פרנקו הכניס אותי לתוך הטנדר . יותר נכון , זרק אותי וסגר את הדלת . הבטתי סביבי , וראיתי נשים וילדים קטנים קשורים כמוני . יש כמה ילדים שקשורים לכמה נשים , אז אני מניחה שהן האימהות שלהם .  אלוהים .. זה כל כך עצוב ..

לכולם היה את אותו מבט - מבט שבור .

" את החדשה ? " שמעתי לחישה לידי . סובבתי את ראשי שמאלה וראיתי מישהי שנראית בגילי , שיער בלונדיני ועיניים כחולות .
" החדשה ? .. " חזרתי על שאלתה .

" זה נשמע רע אני יודעת , אבל אף פעם לא ראיתי אותך כאן . "

" אה , אז כן .. אני החדשה .. " גיחחתי בעצב . " אני אמה , איך קוראים לך ? " הוספתי .

" מיה . " השיבה בחיוך עדין . באתי להגיד משהו , אך בכי וקול של ילד קטע אותי .

" אמא אני רוצה הביתה .. אני לא רוצה להיות כאן יותר .. " אחד הילדים בכה לתוך החזה של אימו . הלב שלי נשבר . הוא נראה בן 5-6 והאמא צעירה , בסביבות גיל 26-27.. זה לא מגיע לאף אחד לעבור דבר כזה .. אני לא רוצה לחשוב בכלל כמה זמן הם פה ..

" תפסיק לבכות אהוב שלי , הוא יבוא עוד פעם . " אימו לחשה לו וכולנו ידענו שהיא מתכוונת לפרנקו .

אחרי חצי שעה הטנדר נעצר , והדלת נפתחה . פרנקו והחיילים שלו הוציאו אותנו באגרסיביות , ומשכו אותנו לכיוון המטוס .

אחד החיילים גרר אותי למטוס , וזרק אותי בתוכו . המטוס היה בלי כיסאות , כך שכולנו ישבנו על רצפת המטוס . יש שתי דלתות שכל אחת מובילה למקום אחר , אין לי מושג לאן , וכמובן את תא הטייס .

אחרי שהכניסו את כולנו , פרנקו נכנס ונעמד מולנו בחיוך הזדוני הרגיל שלו . " אני מתרגש .. אנחנו הולכים לראות עולם שוב .. מתרגשים ? " אף אחד לא ענה .

הוא שלף את אחד הילדים כך שהוא מתנתק מאימו , העמיד אותו לידו והצמיד אקדח לראשו . " אני אשאל שוב . מתרגשים ? " כולנו ענינו ״כן״ בפה אחד . הוא זרק את הילד לאימו שלא הפסיקה לבכות .

לוקאס .. למה לוקח לך יותר מידיי זמן ? ..

- נקודת מבט לוקאס -

" אני לא רוצה שום פאשלה הכי קטנה . עושים את זה מדוייק , וברמת הצלחה של מאה אחוז . " אמרתי לתוך מכשיר הקשר .

אנחנו כרגע מול המחסנים של פרנקו , מוכנים לפעולה .

סימנתי לשלושה שנמצאים איתי להתקרב בשקט אל איזור הכניסה של המחסנים . יש שם שני חיילים ששומרים , ואנחנו נירה בכל אחד מהם .

יצאנו , באנו לירות , אבל .. אין שם אף אחד .

מה ?

התקדמתי לבד לכל המחסנים , ופתחתי כל אחד מהם בבום .
הם היו ריקים . " קאפו . " שמעתי את סמואל קורא לי . נכנסתי למחסן אחר , פוגש את סמואל ואלסיו מחזיקים במשהו ומושיטים לי אותו . זה היה פתק , היה כתוב שם -

" איחרת . עכשיו אני , אהובתך וכל השאר , בדרך לחופשה קטנה . תהנה מההפתעה שהשארתי לך ;) "

קראתי , ולפני שהספקתי להגיב , היה רעש של פיצוץ .
———-———-———-———-———-———-—
מיה ⬇️

———-———-———-———-———-———-—מיה ⬇️

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
• המאפיונר האכזרי שלי {1} •Where stories live. Discover now