MAGIC

פרק 3

נרדמתי בשניה שראשי נח על הכר. אך החלומות לא הניחו לי.
הייתי על המרפסת המפורסמת של הארמון. הסתכלתי על הנוף של ממלכתי, על הגבעות, הים, האגמים, האנשים. כולם חיו בשלום ושגשוג, בני האנוש הכינו את כל אשר עלה בראשם המבריק בעזרת מלאכת ידיים, בני פיות לימדו והרצו בעיקר על מיומנויות אישיות, משני הצורה פתחו את בתי הספר הראשונים באיזור. כל יצור ויצור שגשג, זה מה שרציתי, על זה נלחמתי. "בוקר טוב אהובתי" הסתובבתי מסתכלת בעיניו של הנסיך דמיאן. "את כל כך יפה הבוקר טאריס" "גם אתה אדוני" שמעתי את עצמי אומרת. "אבי אמר שהוא הכין משתה לכל המכשפים בממלכה, כדי לברך אותך" התרגשתי כל כך. לו רק ידעתי מה באמת המלך תכנן... "במשתה נציג אותך כארוסתי סוף סוף?" הנהנתי באושר. כל חלומותי מתגשמים, אני הקמתי את הממלכה הזו מאפס. לא נועדתי לשלוט עליה, לא כרגע. אז הצבתי את הפיי החזק ביותר חוץ מדמיאן על הכס, אביו. איזו טעות.
התעוררתי מתנשפת במיטתי. מי זו טאריס?
למחרת בבוקר אחרי כל סידורי הבוקר שלי באחוזה יצאתי לסיפרייה המקומית. "שלום" אמרתי לספרנית אשר הייתה אשלייתית (אשלייתים הם יצורים המסוגלים לשלוט וליצור אשליות גם על עצמם וגם על הסביבה שלהם ולכן אף אחד לא יודע איך הם באמת נראים) היא לא הגיבה. גלגלתי את עיני לכיוונה והלכתי לאיזור המוכר בסיפרייה, ספרי היסטורית היצורים והממלכה.
לקח לי מעל עשר דקות למצוא אזכור של השם טאריס בספר ההסטוריה של הממלכה.
"טאריס הייתה המכשפה הכי דגולה שעולמנו ראה. כאשר הייתה בת 106 (גיל הנחשב צעיר בקרב מכשפים) היא הקימה את ממלכת טאריה, שטחי טאריה היו שטחי בר ריקים שאף ממלכה לא לקחה עליה שטח למרות גודלה העצום!
בשנתיים הראשונות של הקמתה של טאריה טאריס שלטה כמלכה אך וויתרה על הכס כדי לחיות את חייה הצעירים עם אהוב ליבה הנסיך דמיאן שאז היה בין 108.
טאריס הייתה המכשפה האחרונה שנשארה על אדמות טאריה עד שכוחותיה כילו אותה עד אפר. יש האומרים שכוחותיה חיכו באוויר העולם וזרעו טוּב בטאריה עד לשובה של מכשפה ראויה שתמשיך את שושלתה."
האם? האם אני היא המכשפה שממשיכה את השושלת של טאריס?

לא אין מצב. אני לא חזקה כמוה, אני לא גיבורה כמוה זה הכל רק שטויות שהנסיך הכניס לי לראש.
עלי להמשיך ביומי בלי לחשוב לא עליו ולא על טאריס.