ישבתי מתחת לעץ העתיק אוכלת תפוח וצוחקת עם ג'יי. "הוא היה כל כך בהלם שהבין שאני לא אנושי. פיו נפתחת כל כך חזק שהייתי בטוח שהוא ישבור את לסתו" צחקתי חזק יותר כאשר ג'יי סיפר את הבדיחה על המשרת האנושי שלא ידע שג'יי שולט במהירות. "והוא באמת לא יד-" פיצוץ עצר את משפטי. הסתכלנו על האחוזה, ממש באמצע הגג נפער חור בוער. "לא!" קמתי בצעקה, ג'יי רץ מהר כמו הרוח לכיוון האחוזה. רצתי אחריו, פתחתי את דלת המשרתים בכוח. לקחתי את ידה של גברת ניומן ששכבה על הרצפה מנסה לעצור את נשימתה מהעשן. "בואי!" צעקתי לה ועזרתי לה לקום כשהיא יצאה בבטחה התחלתי לפנות את שאר האנושיים שצוותי החילוץ לא טרחו לפנות. "מכאן! מכאן!" צעקתי לכולם. "אמא?!" המשכתי לצעוק מחפשת אותה בין כמויות האנשים. העשן כבר עלה לריאותיי. "אמא?!" הפעם הצעקה שלי עלתה על גדותיה. הרגשתי את עיני זוהרות ואת הפאה נופלת, חושפת שיער בהיר וזורח. הושטתי יד קדימה מחפשת את אימי דרך הקסם שלי, דרך כוח שלא ידעתי איך להשתמש בו אך הוא ידע איך להשתמש בי. הכוח הוביל אותי עד לאימי ששכבה בחדרי ללא הכרה כאשר פיסת עץ גדולה מהקיר נמצאת עליה. התחלתי לפנות את העץ אך ללא הצלחה. "עזרה! אני צריכה עזרה!" התחלתי לצעוק כאשר ראייתי התחילה להטשטש וראותי התמלאו עשן. "קסם!" קולו של ג'יי נשמע, לאחר מכן הוא והנסיך דמיאן הופיעו בדלת החדר. "קסם" ג'יי עצר בפתח הדלת, מסתכל על שיערי הלבן הזוהר ועיניי הזורחות. דמיאן התקדם לאימי והתחיל להזיז את חתיכות העץ "לא עכשיו ג'יי!" הוא צעק עליו "תתרכז בלהציל אותן!" לא היה לי מושג איך הוא הכיר את שמו של ג'יי ולמה אכפת לו כל כך ממשרתת אנושית אבל שמחתי על כל עזרה שאוכל לקבל. ג'יי התעשט ועזר לפנות את העצים מאימי, כשסיימנו הוא לקח אותה בידיו ורץ במהירות האפשרית שלו ליציאה. "בואי" דמיאן לקח אותי בידיו כשראה שאיני מסוגלת לזוז, ראייתי הייתה מטושטשת, האוויר נלקח מראותיי וכל מה שנשאר זה עשן השריפה. הוא הרים אותי ורץ החוצה.
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
