פתחתי את הדלת הלבנה מוכנה לתקוף את כל מי שיבוא אך לא היה אף אחד. מולי נפתח מסדרון ארוך וחשוך, ללא דלתות וללא מוצא. זימנתי קצת אש לידי, כמכשפה אני מחוברת לטבע ומרגישה אותו ולכל ארבעת האלמנטים אמורים להיות זמינים בשבילי אך הצלחתי לזמן כרגע רק אש ומים. דמיאן סיפר שטאריס הייתה מסוגלת לזמן אך ורק אדמה וככה היא חלקה את הערים בממלכה ונעזרה במכשפים אחרים שהיו מסוגלים לזמן אלמנטים אחרים. הוא גם סיפר שכמכשפים יש לנו הרבה כוחות אך לא כולם מצליחים לזמן הכל ובטח שלא לשלוט בהכל, הוא עוד לא פגש אף מכשף שהיה מסוגל לשלוט בכל כוחותיו. התקדמתי במסדרון הארוך והחשוך בחשש, מקווה שלא יבוא מולי שום שומר שאצטרך להכניע. צעדיי הדהדו בחלל הריק של המסדרון, יכולתי להרגיש את הקשר שלי ושל ג'יי נמתח ומתגמש עם כל צעד שלנו. *ג'יי?* *קס?* *יש חדש?* *שום דבר. רק מסדרון ארוך וחשו-* *ג'יי?! ג'יי?!* לא שמעתי את קולו, הקשר נשאר ונמתח אבל משהו הרגיש לא כשורה. באתי להסתובב אחורה אך התחלתי לשמוע צעדי ריצה באים לכיווני וקולות התנשפות, איגרפתי את ידי והאש כבתה. התחלתי לרוץ קדימה, מקווה להקדים את הרודפים שלי ולמצוא דלת להתחבא בה. המשכתי לרוץ ולרוץ אך המסדרון היה ריק וחשוך, ללא דלתות, ללא חלונות, ללא דרך יציאה. הצעדים נשמעו קרובים יותר ויותר, כבדים כנגד הרצפה. התנשמתי, מבינה את העובדה שעלי להישאר ולהילחם אם אני רוצה למצוא את ג'יי ואת הבנים. הוצאתי את הפגיון מהנדן הקשור לירכי, נכנסת לעמדת מוצא כמו שצ'ר לימד אותי ומביטה הלאה למסדרון החשוך. צעדי הרודפים ורשרושי המתכת של חרבותיהם נשמעו קרובים יותר ויותר נשמתי נשימה עמוקה ובדיוק אז צלם של חמישה גברים גדולים נראו במסדרון החשוך. "חברים" אמר אחד מהם "תפסנו לנו מכשפה".
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
