"יש לי עוד כמה תכסיסים בשרוול" חייכתי ברשעות. נתתי לשני מכה במפסעה והמשכתי לכיוון ג'יי לעזור לו אך הסתבר שהוא לא צריך עזרה, הוא היה קצת עסוק בלסובב לאחד מהם את היד עד שיצאה ממקומה והאחר כבר היה על הרצפה מקופל. "הסתדרת יפה" חייכתי אליו. "מה עכשיו?" "נגיע לדמיאן, צ'ר ואדם. אעצור את הזמן מספיק כדי שסם הריפוי לא יפעל , תיהיה לכם דקה לנטרל את כולם. אתה חושב שנצליח?" "לעצור את הזמן לדקה, להרוג שלושה עשר חברי כנופיה ולברוח? בטח, בואי ננסה" לקחתי את ידו ורצנו לכיוון דמיאן, אדם וצ'ר. אדם החזיק את אחד הגבנים וצ'ר שיסף את גופו בתנועה חלקה אך הפצע ריפא את עצמו. דמיאן בדיוק היה עסוק בקרב אחד על אחד עם גרגי המדמם. "לא תצליחו להרוג אף אחד מהם, לכולם יש סם ריפוי בדם!" צעק ג'יי "כשקס תסמן תהיה לנו דקה אחת לסיים הכל!" מבט מבולבל עלה לפניו של אדם אבל צ'ר -שלימד אותי- מיד הבין ולדמיאן לא עלה מבט ספקני אחד בתוכנית הלא ידועה לו. "ג'יי תגן עלי" ג'יי נעמד לידי עם נשק שלוף, עצמתי את עיני וניסיתי לחוש. ניסיתי לחוש את הרוח, להריח את ריח השוק והדם, לשמוע את הצרחות של שאר התושבים ואת רעש חרבות הברזל באוויר. עכשיו הייתי אמורה להשתיק, להשתיק הכל. 'רק תתרכזי קס. את יכולה' קולו של דמיאן נשמע בראשי, קפצתי קצת במקומי והתעלמתי, מתרכזת במשימה שמולי ולא בנסיך החתיך והחסון שנלחם מולי עם כנפיים פתוחות לרווחה ועור נוצץ מזיעה. 'אנחנו נדבר על ה"נסיך החתיך"' בקרוב" שמעתי שוב בראשי ורטנתי. חזרתי למשימה שלי, מנסה להרגיש את הקרע הדק בזמן שאני אמורה להבחין בו ולהשתלט עליו. התחלתי להרגיש את הקרע קורא לי, סוחף אותי, מנסה להשתלט עלי ונלחמתי בו על השליטה הזו. העניין בשליטה בזמן הוא שאם אוריד את ההגנות ולא אתרכז מספיק אשאב לקרע ואתקע בציר זמן. השתלטתי על הקרע, עוצרת הכל חוץ מאת ארבעת הגופים שהרגשתי בציר. זיהיתי אותם לפי ההרגשה שהם נתנו לי, את צ'ר זיהיתי לפי החום החזק שבקע ממנו וגרם לי להרגיש מוגנת, את אדם לפי הכאב החד שבקע ממנו והרצון שחש לשמור על מי שסביבו ובניהם אני, את ג'יי זיהיתי לפי ההרגשה המוכרת והחמימה, כמו ליטוף וחיבוק של בית. את דמיאן זיהיתי אחרון וההרגשה הייתה הכי חזקה, כמו פרץ כוח שעטף את כולי וגרם לי להרגיש שהגעתי הביתה, מוגנת, בטוחה, נאהבת, שום דבר לא יכול לפגוע בי או לשבור אותי פתאום הצלחתי להבין איך הוא הבין שאני הייעוד שלו ואיך זה אמור להרגיש. נסחפתי להרגשה יותר מידי והבחנתי שציר הזמן יוצא משליטתי, ריסנתי אותו וחזרתי למשימה שלי. "יש לכם דקה!" אמרתי במאמץ, הרגשתי אותו נלחם בי. פקחתי את עיני, רואה את כולם חוץ מאת ארבעת הגברים המגנים שלי קפואים על מקומם. ארבעת הלוחמים שלי כבר נכנסו לתפקיד ועברו בין חבר כנופיה אחד לאחר, מפילים את כולם לרצפה.
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasíaאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
