"מה?" מצמצתי בהלם, הוא שתק והסתכל בעיני. "על מה אתה מדבר? דמיאן זה לא מצחיק" "לא צחקתי" אמר בפנים רציניות ומבטו עדיין חדר לתוך עיניי. "זה.. זה לא הגיוני. אני קראתי ובדקתי, כל ספר היסטוריה שקעעם מספר שטאריס הייתה הייעוד שלך" "טאריס הייתה ותהיה האהבה הראשונה שלי, מי כמוך יודעת" "מי כמוני יודעת?" "לא משנה. טאריס הייתה אהבתי הראשונה, לא הייעוד שלי." "אני לא יכולה להיות הייעוד שלך דמיאן, אתה טועה. זאת לא אני" הוא הרים גבה "זאת לא יכולה להיות אני. זאת לא יכולה" "קס-" "אני צריכה ללכת" קמתי ממקומי והתחלתי לרדת מהגבעה "קסם-" פיצוץ קטע את דבריו של דמיאן, צעקות החלו להישמע מלמטה, עשן שריפה החל לעלות וריח בשר חרוך מילא את האוויר. "תוקפים אותנו" דמיאן הסתכל למעלה, עקבתי אחר מבטו, השמיים היו מלאים מטוסי קרב עם סמל המלך ריידן. לוחמים ירדו מהמטוסים, חמושים בחרבות ובכוחם. "קחי" דמיאן זרק לידי חרב. "רוצי הביתה קסם, את לא לוקחת חלק בזה. אם תוקפים אותך תשתמשי בכוחות שלך, תשתמשי בחרב, אל תפחדי להרוג ואל תתעכבי, רוצי ישר הביתה." כנפיו נשלפו וידו מצאה את ידו, הוא העביר אלי מבט וחייך, שניה אחר כך הוא כבר היה בשמיים. רצתי לכיוון הכיכר, אין לי כל כוונה לחזור הביתה ולחכות שהקרב ייגמר, אני לא אנטוש את ג'יי ואת הבנים, אני לא אנטוש אף אחד, תוקפים אותם בגללי. בדרך חזרה לכיכר נעצרתי כשראיתי לוחם תוקף אמא שמגנה על שני ילדיה, התקרבתי מרימה את חרבי ופוגשת את שלו באמצע הדרך לגבה של האמא. הוא הסתכל על שיערי הלבן וחייך "הראש שלך יביא לי הרבה כסף מכשפה" עיני החלו לזהור וגופו קפא, הוא התמוטט ללא כל מאמץ מצידי. "אתם בסדר?" שאלתי כשהסתובבתי למשפחה, האישה הנהנה הושטתי לה את חרבו של הלוחם "קחי את הילדים ותברחי למקום בטוח" היא הנהנה שוב לחשה תודה ורצה. עוד ועוד לוחמים התקדמו לכיווני. פרסתי את ידי לפניהם, גופן קפא, פרכס ונפל על הרצפה. רצתי, הנפתי את חרבי, תקפתי, שיתקתי וניסיתי לא לחשוב על ההרוגים שהשארתי מאחורי בדרך לכיכר. "ג'יי!" ראיתי אותו, עומד בצד הכיכר חרב בידו והוא נלחם בשלושה חיילים כמו מקצוען, זה לא נראה כאילו היתרון המספרי שלהם ערער אותו. לצידו צ'ר עמד כנפיו שלופות, הוא מחזיק בידיו החשופות שני לוחמים ושניה לאחר מכן הם על הרצפה אך עוד שלושה תוקפים אותו בחרבות שלופות. בצד האחר של הכיכר עמד אדם מגן על חמישה נערים צעירים מפני חמישה חיילים אחרים בחרב שלופה ובאמצע הכיכר עמד דמיאן, מעגל של חיילים מקיפים אותו עם חרבות הנראות שונות מהשאר, עשויות אבן שחורה ובוהקת. עצרתי את ריצתי ופרסתי את ידיי, עיני זרחו ושיערי זהר וּשניה לאחר מכן כל החיילים שנלחמו נגד אדם, צ'ר, ג'יי ודמיאן התמוטטו. שאר החיילים התקרבו בריצה אך לדמיאן נמאס, הוא הושיט את ידו כמו שעשיתי לפני מספר שניות וכף ידו שלחה אור כחול ולבן שהתפשט על פני כל אותם חיילים וההם נפלו בחתיכות מבותרות. המסוקים החלו להתפזר והחיילים נסוגו.
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
