פרק 9

183 21 0
                                    


לאחר שאני וג'יי בדקנו את אימי התיישבנו לאכול כשהריחות עלו לאפינו ונזכרנו שלא אכלנו כלום מאז התפוח בעץ העתיק. דמיאן, צ'ר ואדם כבר התיישבו סביב השולחן. כוסותיהם מלאות שתיה חריפה והם מדברים בשקט עם קולם העמוק. התיישבתי מול דמיאן כאשר ג'יי לצידי מול אדם ולצידו צ'ר. התחלנו לאכול, עונים לשאלות הבנים ומקשיבים לשיחתם. אכלתי בנועם והרגשתי רגועה עד שהרגשתי משהו מתפס במעלה השמלה שלי. תפסתי עם ידי את רגלו של דמיאן והעפתי אותה ממני, מנסה להתרכז בארוחה. הוא גיחך והמשיך לאכול, אחרי כמה דקות שקטות מדמיאן. הרגשתי שוב את רגלו במעלה רגלי מתחת לשמלתי, נשימתי נעתקה כשרגלו הגיעה ליריכי. "אני הולכת לבדוק מה עם אימי" אמרתי בקול חלש וקמתי במהירות. כשהגעתי לחדרה של אימי התנשפתי, לא מעכלת את מה שהנסיך ניסה לעשות כרגע, לא מעכלת את זה שרגלו הגיעה ליריכי, את זה שזה הכי הרבה מגע שקיבלתי מגבר ואת העובדה שזה השפיע עלי, השפיע מאוד. "למה כולך מתנשמת כך?" שאלה אימי. קפצתי מבהלה, לא שמה לב על היותה ערה. "שום דבר." היא חייכה חיוך יודע "איך את מרגישה?" שאלתי "אני חושבת שאם יכריחו אותי להישאר צמודה למיטה הזו ליותר מיום אני אשתגע" אמרה בחיוך ומעט קמטים צצו סביב עיניה. צחקתי מעט "אני אבקש ממיס לינדה לראות מה היא יכולה לתת לך כדי לזרז את התהליך" היא נאנחה בהקלה. אמא שלי לא רגילה לשכב ולנוח, למעשה אף אחד מבני האנוש לא. גם כשהיא הייתה חולה, גם כשהיא קפאה מקור, רתחה מחום, קיבלה כוויות מדרגות נמוכות וגבוהות היא אינה יכולה לקבל יום מנוחה אחד. תמיד עבדה סביב השעון, אחרת היו מענישים אותה. אמא שלי היא גיבורה. "אמא" לחשתי והחזקתי את ידה. "אנחנו כנראה נצטרך להיפרד" אמרתי לה את המובן מאליו "אני אצטרך לברוח" היא חייכה "לנסיך דמיאן יש תוכנית עבורך קסקס. דברי איתו" הנהנתי, לא מנסה להוציא ממנה מידע ולא מנסה לשאול איך הלכה השיחה בינה לבין דמיאן כאשר סיפר לה. "וכרגע עליך לנוח" אמרתי לה והיא הנהנה חזרה. לאחר שהיא נרדמה עזבתי בלית ברירה את החדר, לא מוכנה עוד לפגישתי עם הנסיך לאחר מה שקרה בשולחן האוכל. "מחפשת את דמיאן?" שאל צ'ר כאשר ישב על הספה עם כוס משקה אלכוהולי ולא הביט לכיווני "כן" "הוא יצא עם אדם לבחון את השטח כדי שנוכל לעזוב ולהעביר את אמא שלך למקום מבטחים אחר" הנהנתי "אז... את טאריס המפורסת" הבטתי בו בזעם "לא קוראים לי טאריס, אני לא יודעת מי זו טאריס ותפסיק להקשיב לחבר מטומטם שלך. הוא אינו יודע על מה הוא מדבר" "הו אבל הוא כן" הוא קם והושיט לי את ידו "תהיי מעוניינת במשחק קלפים זריז?" הוא הציע ובידו הופיעה חפישת קלפים רגילה. "למה לא." התיישבנו כל אחד בקצה האחר של שולחן האוכל, אחד מול השני. "המשחק שלנו ילך ככה. כל סיבוב שהאחר ינצח המפסיד יוריד בגד-" "לא" קטעתי את הוראותיו "אוף בסדר. אז כל סיבוב שהאחר ינצח הוא יוכל לשאול את המפסיד איזו שאלה שירצה והמפסיד מחוייב לענות. איך זה נשמע לך?" הנהנתי לכיוונו "תחלק". משחק הקלפים החל. שנינו נכנסנו לזה עמוק שלא שמנו לב כאשר ג'יי התיישב בראש השולחן, לצד שנינו. "ניצחת" אמרתי לי "אבל רק בסיבוב הזה" הוא הוציא גיחוך משועשע ושתה מהמשקה שלו. "בת כמה את?" "זאת השאלה שלך? אתה בטוח?" הוא חייך חיוך מסתיר סוד והנהן "אני בת שש עשרה" "שש עשרה? בדרך כלל דמיאן לא הולך על כאלה שקטנות ממנו ביותר מאלף שנה." "אין ביני לבינו כלום. בן כמה הוא בכלל?" "זאת כבר שאלה לסיבוב אחר" אמר וחילק שוב את הקלפים "ניצחתי" אמרתי כשראיתי את הקלפים שלנו פרוסים על השולחן "בן כמה אתה?" ג'יי שאל במהירות. "היי! רציתי שאלה אחרת!" "השאלה כבר נשאלה" חייך צ'ר. "אני בן 1900 שנה" פערתי את עיני "1900?" שאל ג'יי בהלם. "תסגור את הפה שלך יפיוף, אני עוד אתנפל עליו." ג'יי סגר במהירות את פיו וצ'ר חייך חיוך ממזרי.
ממשיכים לשחק. "ניצחתי" אמרתי שוב. "בני כמה הנסיך דמיאן ואדם?" לא שאלה חשובה אך התשובה סיקרנה אותי, בני כמה הם אם הוא בן יותר מאלף שנה?. "אדם בן 1450, צעיר. ודמיאן בן 2108" "2108?" לחשתי "הוא היה כשהכחידו את המכשפים" לחשתי שוב. "סיבוב נוסף" אמר צ'ר, מתעלם ממה שאמרתי אך יכולתי לראות עיוות חלקית בעיניו, היא נעלמה לאחר שניה. "ניצחת" אמרתי לו בתווסה והוא חייך "ביסקסואל? סטרייטית?" הוא שאל "האמת שאני גיי וקסם לא יודעת, זה לא משהו ששינה לה אף פעם." "כמעט צדקתי, הייתי קרוב" אמר צ'ר כאילו התערב בינו לבין עצמו. בסיבוב הבא ניצחתי שוב. "מה הנסיך דמיאן רוצה ממני?" הוא חייך חיוך קטן שגרם לי לרצות להוריד לו את כל החיוכים עם סטירה מצלצלת. "את, קסם. את ורק את תהיי המושיעה של כולנו. את ורק את נועדת להיות עם..." "נועדתי להיות עם... תמשיך את המשפט צ'ר" "שאלת מה הוא רוצה ממך, אני עניתי" התעצבנתי "לא ענית תשובה מלאה!" "לא סיכמנו שצריך" ענה בנועם "אתה צוחק עלי? על הפירצה הזו אתה נתפס?! בני פיות מזוינים! תמיד מחפשים איפה לדפוק אות-" יד חסמה את פי "אל תצעקי קסם. אמך תתעורר" הנסיך דמיאן לחש באוזני.

MAGIC Where stories live. Discover now