"ג'יי!" צעקתי את שמו ביער "ג'יי בבקשה!" אחרי חצי שעה של חיפושים מצאתי אותו יושב על שפת האגם עם רגליים במים. "יכולת לספר לי" אמר אך לא הפנה את מבטו אלי "אני יודעת" "אז למה לא?" "כי הייתי מעמידה אותך בסכנה שלא תתואר ג'יי. אתה בכלל יודע מה עשו לעם שלי? לפרטי פרטים?" הוא נד בראשו "טבחו אותם ג'יי. אותם ואת כל מי שתמך בהם" נדתי בראשי "אני לא הייתי מוכנה להסתכן שייקחו אותך איתי" "לא תירוץ" הוא חייך "אני אסלח לך רק אם.." "רק אם מה?" לא הייתי צריכה לשאול כי שניה אחר כך מצאתי את עצמי בתוך מי האגם הקפואים למרות שמש הקיץ הקופחת. "ג'יי!" "הכל נסלח ונשכח" אמר בין צחוק לצחוק. שמחתי לראות אותו צוחק, ידעתי שלא בטוח אזכה לראות את צחוקו עוד הרבה אם ימצאו אותנו. "תעזור לי לצאת" נתתי לו את ידי והוא תפס אותה, תוך שניות ג'יי מצא את עצמו רטוב מכף רגל ועד ראש. "קס!" שיניו קרקשו מהקור וצחוק אמיתי יצא ממני, צחוק שרק ג'יי מסוגל להוציא ממני. לאחר משחקי מים קטנים והמון הטבעות החלטנו לחזור לבקתה הרעועה, השארנו את אמא לבד ושכחנו מצרותנו יותר ממה שהיה נחוץ או אפשרי. "למה אתם רטובים?" חברו של דמיאן שאל, שיערו היה חום ומתולתל, הוא היה יותר נמוך מדמיאן ופניו נראו עדינות יותר, חמות יותר. הוא הקיש באצבעותיו ובין רגע היינו לבושים בגדים יבשים ושונים. לגופי הייתה שמלה עדינה בצבע ורוד שנפתחת כמו וילון באמצע וחושפת צבע לבן פנינה עם שרוולים שנפתחו בהדרגה וחגורת זהב עדינה. על גופו של ג'יי נחה לה חולצות כפתורים לבנה, תואמת לצבע הפנינה של שמלתי, כמה כפתורים בחולצתו היו פתוחים ומכנס מחוייט שחור. השיער שלו התייבש וסודר על הצד ושלי נקלע לחצי צמה בחלקו העליון וחלקו האחר, פזור. דמיאן וחברו השני בדיוק עברו בסלון ונעצרו כשהביטו בנו. "אדם?" שאל דמיאן "אתה אחראי לזה?" "הנחתי שהמכשפה האחרונה על פני כדור הארץ והחבר שלה צריכים להתלבש בהתאם" "הוא לא החבר שלי" "אני לא החבר שלה" ענינו שנינו מהר. חברו של דמיאן, אדם, הרים את כתפיו כדי לסמן שלא באמת אכפת לו. "אתם נראים טוב." אמר חברו השני. "לא הייתי מתנגד לשניכם במיטה שלי" הרמתי את גבותיי במהירות, שמעתי את ג'יי משתעל לצידי אבל הכי הפתיע אותי, הנהמה שיצאה מפיו של הנסיך דמיאן. חברו הרים אליו מבט משועשע "תרגע חבר. לא אגע לך בחטיף" אמר והלך למטבח צוחק "צ'ר אני נשבע שאתה תסיים קבור אם תמשיך ככה" צ'ר רק הגביר את צחוקו ומילא את כל הבית ברעד הצחוק. דמיאן הלך אחריו למטבח וקולות התגוששות נשמעו. "אל תשימו לב אליהם, כשהם יחד הם מתנהגים כמו ילדים קטנים. הם בעיקר מוציאים עצבים כרגע" "לעולם לא אבין פיי זכרים" אמר ג'יי ואני הנהנתי כתגובה. "ובנתיים כשהילדים עסוקים, תרצו משהו לאכול?" שאל אדם בחיוך מנומס. אז יש ג'נטלמן בחבורה שלהם.
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
