MAGIC

פרק 23

שבוע לאחר מכן אני וג'יי עוד היינו עסוקים בבניית העיר מחדש. דמיאן, צ'ר ואדם היו עסוקים בתכנון מסלול מחדש. הם לא עדכנו אותנו בתכנון, אני מניחה שלא נשאר עוד הרבה בעיר ולכן אני מנצלת כל רגע עם אנשי העיר, שיקום העיר ואימונים. למדתי להכיר את כוחי טוב יותר. הכוח כל כך גדל והתפתח, למדתי המון דברים חדשים כמו; כוחות ריפוי, שליטה בדם, שיתוק, שינוי המראה שלי ושל האחרים סביבי, לעצור את הזמן סביבי וסביב האדם שנוגע בי -אבל הצלחתי רק לכמה שניות-. דמיאן אומר שהכוחות שלי הרבה יותר חזקים ושאני יכולה יותר, למרות שכל אימון מחדש אני מרגישה שהגעתי לקצה גבול היכולת שלי וכל אימון מחדש אני שוברת את קצה גבול היכולת שלי. "מוכנה מכשפה קטנה?" כן. הכינוי נדבק. "מוכנה" עמדתי עמידת מוצא כמו כל תחילת אימון עם צ'ר והוא עמד מולי עם אגרופים שלופים. "מה את לא רוצה שיקרה בקטטה עם כמה אנשים?" הוא שאל כאשר שלח אגרוף לצידי גופי "אני לא רוצה להגיע לרצפה כדי שלא יהיה להם עוד יתרון" חסמתי את אגרופו. "מה עושים אם אין עליך נשק?" הוא שלח בעיטה לרגליי "מתנהגת בביטחון, כאילו כן יש לי. משתמשת בכל מה שאני רואה שיכול לעזור" חסמתי את המכה שלו אבל הוא הספיק לפצוע אותי, זה ישאיר סימן כחול.. "מה את עושה כאשר מוצמד סכין לגרונך?" הוא שלח יד לחניקה "נותנת מכה עם המרפק בבטן ובעיטה לאיבר המין של התוקף" התקופפתי והוא לא הספיק לתפוס אותי. ככה האימון נמשך למשך שעתיים לפחות, משולב עם התגוננות, תקיפה, שימוש בכוחות, התחמקות, הישרדות ביער וקריאה  לעזרה. "ארוחת צהריים" ג'יי צעק מפתח הבית. צ'ר רץ לכיוונו, משאיר אותי לקחת את מגבת ובקבוק המים שלו. הוא חיבק את ג'יי בחיבוק דוב ילדותי "התגעגעתי אליך" ג'יי נראה נגעל "אתה מזיע" הוא ניסה להתרחק "חבק אותי לאחר המקלחת. חוץ מזה, לא ראית אותי רק שעתיים" צ'ר לא הגיב ורק הצמיד את גופו לשל ג'יי בחוזקה. נכנסנו, דמיאן ואדם כבר ישבו סביב השולחן ושוחחו. אני צ'ר וג'יי התיישבנו במקומנו. "טוב" החל דמיאן לדבר "היעד הבא שלנו הוחלט" הוא שתק לשניה והסתכל עלי "אנחנו הולכים למצוא את המכשפים האחרונים בעולם".