התעוררתי.
כולי מתנשפת, מזיעה, דמעות בעיני וידי הרגישו רטובות. הורדתי את מבטי לידי רואה נוזל אדום וחמים נשפך מהמרפק ועד כף ידי, צרחה חזקה יצאה מפי וגופי החל לרעוד ללא שליטה. "קסם?" דמיאן נכנס לחדרי, מבטו נדד ישר לידי הזולגות דם, הוא רץ לשידה שלי והביא איתו נייר. "הכל בסדר" לחש והתיישב לידי, מנגב את ידי האדומות. "מה קרה?" "א-אני ל-לא יוד-יודעת חלמתי וטאריס ואני היינו אחת ודם היה בכל מקום דמיאן, בכל מקום וכולם מתו הם כולם מתו" הוא חיבק אותי אליו "תנשמי" לחש ונשק לראשי. הוא בדק את ידי, מוודא שהדם אינו שלי. "מעין כל הדם הגיע?" "אני לא יודעת, אני לא יודעת, אני לא יודעת" "תנשמי הכל בסדר" הוא הידק את חיבוקו, חולק את חום גופו הנעים, מוחה את דמעותיי ומחזיק את ידיי הרועדות.
הוא עזר לי ללכת עד לחדר האמבטיה, שטף את ידיי, את פניי ומילא את המים באמבט שבחדר. "תישאר" לחשתי כשהוא בא לצאת ולתת לי פרטיות. "קסם-" "בבקשה" הוא הסתכל עלי והנהנן הוא התיישב על ספסל העץ הקטן שליד האמבט, הורדתי את כותונת השינה הספוגה זיעה שלי ונכנסתי לאמבט החמים. התיישבתי במים, מחבקת את רגליי אל חזהי, מיקדתי את מבטי על נקודה בקיר, לא מסוגלת להזיז את עיניי. "את בסדר עכשיו" אמר דמיאן "זה עבר" הנהנתי מעט, עדיין עם מבטי על הנקודה שבקיר. "ספרי לי מה קרה" "לבשתי שמלה לבנה, היה לי כתר, הייתי מלכה, ישבתי על כס. טאריס הייתה שם, הייתה אני. היינו אחת. וכולם שמחו, צחקו והיללו אותי ואת טאריס. אבל אז כולם צרחו, צרחות אימים דמי" הוא הרים את גבותיו למשמע הכינוי אך נתן לי להמשיך "קמנו מהכס והכל היה דם, נהרות על גבי נהרות של דם. והייתה ערמה, ערמה של אנשים דמי. ערמה של מכשפים, ערבוב של אדום ולבן וילדים וילדות ונשים וגברים. ואז צרחתי וקסם התפרץ ממני והכל נצבע בלבן, ניסיתי להרגע כשקמתי אבל הידיים שלי, הכל היה אדום דמי" הדמעות חזרו לעיני "מה זה היה?" לחשתי בייאוש לעברו. "אני לא יודע" הוא הסתכל בעיניי "אבל אני אברר לך הכל. אל תפחדי. אני איתך."
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
