פרק 35

91 13 0
                                    

ג'יי ישב על המיטה בחדר שהוקצה לי, אותו החדר שהתעוררתי בו. הוא לבש חולצת פשתן לבנה ומכנס בז' בהיר. סידרתי את שערי בתוך פאה בלונדינית שראיתי על מיטתי כשחזרתי לחדר. לבשתי -בתואם לג'יי- שמלת פשתן לבנה, קדמת השמלה הייתה בצורת איקס וכיסתה את חזהי ומעט מבטני, האיקס נמשך עד אמצע הבטן ואז התחבר לחצאית הפשתן המשוחררות של השמלה. "אני לא מאמין שנצטרך לשבת עם הכלבה הבוגדנית הזו באותו החדר למשך שעה לפחות." "אני יודעת! אני לא יודעת אם אצליח להתאפק איתה" "עם מי?" שלושת הגברים שלנו נכנסו לחדר "אמא שלי מביאה את סיירין למצוא את  שמלת החתונה שלה, מסתבר שהיא אחת השושבינות שלה. אני לא יודעת כמה נצליח להתאפק ולא להרוג אותה, הפעם באמת" אדם גיחך "אל תכניסו את עצמכם לצרות" דמיאן הוסיף ג'יי גלגל עיניים "אני רציני פסטי בוי. היא לא שווה את זה" הקשר של אדם וג'יי והקשר של דמיאן וג'יי היה מיוחד  שני הקשרים הזכירו אח גדול ואח קטן. הקשר של דמיאן וג'יי נעשה בעיקר מתחת לראדר, במבט ראשון הם נראים הכי פחות קרובים אבל יצא לי לתפוס את שניהם מתאמנים יחד, מתכננים יחד ולא מעט פעמים ג'יי בחר לדמיאן בגדים חדשים, דמיאן גוער בג'יי על שטויות שג'יי עושה, ג'יי מגיב כמו ילד ועושה אותם בכוונה. לעומת זאת אדם וג'יי עשו המון שטויות יחד ונכנסו לכמה צרות מול דמיאן. "היא פגעה במשפחה." הוספתי "לא פוגעים במשפחה ויוצאים מזה בשלום. אנחנו לא הולכים לעשות לה חיים קלים." ג'יי הנהן והסכים עם דבריי. אדם גיחך ונענע בראשו. כעבור חצי שעה עמדנו בכניסה לחנות השמלות "מוכנה לזה?" "למה? לראות את השטן בהתגלמותה עומדת ליד האמא המלאכית שלנו? לא ממש" הוא גיחך ופתח את הדלת. החנות הייתה לבנה כולה חוץ מאיזור השושבינות שחיכו לראות את הכלות יוצאות מתא המדידה, שם הייתה ספה בצבע זהב ושולחן לבן עם אגרטל פרחים ורודים, בקבוק שמפניה וכוסות. על הספה ישבו סיירין, חברתה החדשה של אמא אלייזה ואמא שעמדה עם החיוך הכי גדול שראיתי עליה כל חיי.  "קס! ג'יי-ג'יי" אמא קפצה בחיבוק על שנינו "היי אמא" ענינו יחד. "ג'יי קורא לה כך מאז שהכרנו. כאשר היא אספה אותו לזרועותיה בפעם הראשונה והיא לקחה אותו לאחוזה, הוא ישב ואכל את השמנת מרק שהייתה אמורה ללכת לאימי ושאל אותה איפה אימו. כאשר היא אמרה לו את המשפט הכי מתוק בעולם. 'אני לא יודעת ילדון קטן אבל אני אהיה כאן כל עוד תצטרך' 'את האמא החדשה שלי?' הוא שאל עם תקווה בעיניים 'כל עוד תרצה אותי ילדון קטן'. עמדתי בצד החדר, בוהה בילד המלוכלך והשבור, רואה את החלק הזה מתאחה בו, החלק המשפחתי שאמא תקנה והשלימה עבורו.

MAGIC Where stories live. Discover now