MAGIC

פרק 24

התלבטתי אם להעלות את הפרק והגעתי למסקנה שכולנו צריכים קצת הפוגה... אם מישהו צריך ורוצה לדבר, לפרוק, לבכות אני במרחק הודעה🥀
השתיה יצאה מפי וניתזה על רצפת החדר. "דמיאן. אין מכשפים. אין אחרונים" הוא הסתכל עלי ואז העביר את מבטו לשאר נוכחי השיחה "מה שאני הולך לספר עכשיו לא יצא מכאן ויהי מה. אחרת כולנו ניסע בתוצאות." כולם הנהנו "ספרי ההיסטוריה אינם מספרים כמו שצריך את סיפור הטבח. לאחר ההתקפה טאריס חילצה כל מכשף שהצליחה ולאחר מכן הם העבירו יחד את כל הגופות לאי, האי מוסתר בכישוף החזק ביותר בעולם. לפי ספירת הראשים של טאריס נותרו 20 מכשפים, הטבח היה לפני אלפי שנים. אומנם מכשפים אמורים לחיות זמן ארוך יותר וכל ה20 עדיין בחיים ובנוסף גם חלק קטן של צאצאים חדשים. כעט הם עונים על לפחות 300 מכשפים" "למה הם לא תוקפים?" ג'יי שאל "כי לאף אחד מהם לא נשאר כוח. לאחר הטבח נשארו רק לחמישה מתוך העשרים מכשפים כוחות. הם השתמשו בכוחות לשתי מטרות. אחת; המגן השומר על האי ועל עיר המכשפים. שתיים; להעביר את כוחותיה של טאריס למכשפה החזקה ביותר שתיוולד לאחר מותה. לאחר מכן כל הרביעיה איבדו את כוחותיהם וטאריס מתה." הוא אמר את סוף המשפט בכאב משתק. "וּמאז לא נולד מכשף עם כוחות ובטח לא חזקים כמו שלך קס." "יש 300 מכשפים?" לחשתי בתקיפות "יש 300 מכשפים ולא טרחת לספר לי?!" קמתי מכיסאי במהירות, הכיסא הוטח לאחור והשמיע צליל חריקה צורם באט נפילתו. "יש 300 אנשים מבני עמי ולא טרחת לספר לי? בזמן שאתה יודע שכל לילה אני קמה מסיוט חדש על הטבח של כל אחד ואחד מהם?!" "זה לא ככה קס. הם כולם עניים, ללא כוחות, חלשים, חולים. כעט רובם לא חיים מעל 30 שנה למכשף, ללא הכוחות שלהם, ללא היותם מכשפים הם בני תמותה חולים" "הם בני עמי!" קולי יצא כצעקה רבת עוצמה, כזו שמתאימה למנהיגת העם, כזו שמתאימה למלכה. "קס-..." ג'יי ניסה לדבר איתי אך הייתי בשלי "300 מבני עמי חיים מתחת לאפי ולא טרחת לספר לי?! הם אנשי! מתפקידי לדאוג ולהציל אותם ואתה מנסה לקחת את זה ממני?! אני אצוד אותך ואקצוץ אותך לחתיכות אם משהו יקרה להם!" קולי לא נשמע כמו קולי, הוא היה נשמע כמו בחלום האחרון שלי. קול משולב שלי ושל טאריס, מאיים, סמכותי, על גבול המטורף. "קס!" ג'יי צעק בשנית. השולחן החל לרעוד, כל האוכל נפל על הרצפה, אבל זה לא הספיק לזעמינו, קירות הבית החלו לרעוד גם כן. "קסם בבקשה!" דמיאן צעק, הוא ניסה להתקרב אלינו אבל הכוח הדף אותו לאחור עוד ועוד ועוד עד שגבו השאיר חור בצורתו על הקיר. עיני כבר מזמן זהרו ושיערי ריחף סביבי כמו מגן לבן והרסני. "אין לך זכות להסתיר דבר כזה מאיתנו!" קולי שלי וקולה של טאריס נשמע ידי נשלחה לכיוונו זוהרת ומאיימת. הוא הדף את עצמו מהקיר ובמהירות שיא -כזו שגרמה לי לראות אותו בתור כתם שחור ומטושטש- הוא הגיע אלי ותפס את כתפיי "קס בבקשה תרגעי" הוא הסתכל לעיני ושם את אחת מידיו על לחיי "אני אסביר לך הכל בהיגיון אבל בבקשה בבקשה הירגעי. את מלחיצה את כולם וכמעט פגעת בג'יי" וּבשניה הזו הכל נרגע, הסתובבתי בהירות לג'יי רואה את צ'ר מחסה אותו בגופו ואת אדם עומד כחוצץ אנושי ביני לבינהם. "ג'יי" לחשתי "אני מצטערת, אני מצטערת, אני כל כך מצטערת." עשיתי צעד לכיוונם כשידי מושטת לג'יי אך צ'ר השמיע נהמה והתרחקתי. יבבה קטנה יצאה מגרוני כשג'יי יצא מקן ההגנה של צ'ר והתהלך לכיווני. "אני מצטערת" הוא חיבק אותי "לא נפגעתי אני מבטיח. אדם הזיז אותי בזמן" "אני כל כך מצטערת. אני לא התכוונתי. זה למה לא רציתי-" לא הצלחתי להמשיך את משפטי "לא רציתי את הכוחות האלה ולא רציתי שתדע עליהם ועכשיו אתה יודע עליהם והכל מתפרק ואני פוגעת בך אני כל כך מצט-" "קס אני בסדר. לא נפגעתי אני מבטיח" הוא עשה סיבוב עם ידיו באוויר כדי להראות לי שהוא נותר ללא פגע. "אני לא מאשים אותך ואני לא כועס עליך אני מבטיח לך" הנהנתי ופרסתי את ידי, הוא נכנס לבניהן. "הכל בסדר עכשיו"