לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 9-הריון..

ההוה
נקודת מבט סטלה:
מטומטמת,סתומה.
זה מה שאני.
נכנסתי להריון ממאפיונר קפוא.
פאק!.
קיארה ואני יושבות על האסלה לאחר שגילינו שבדיקת ההריון הייתה חיובית.
"אני עושה הפלה!"קבעתי שוב בעצבים.
"את לא!"צעקה קיארה.
"אני לא מגדלת ילד."אמרתי.
"בטח שאת כן.!"קבעה.
"אני לא מתחתנת עם הגוש קרח הזה"קבעתי.
"את הזדיינת איתו ולא השתמשת בגלולות או קונדומים"האשימה.
"את מאשימה אותי בזה שרייאן לקח לו את הקונדומים?בזה שאני לא לוקחת פאקינג גלולות?או בזה שהטמבל הקפוא הזה גמר בפנים?"שאלתי בעצבים.

"בסהך הכל אומרת שלוקה לא בחירה רעה."אמרה.
"מעדיפה לעשות הפלה"אמרתי נגעלת.
"תקשיבי.זה מטורף אחותי.את תביאי איתו ילד יפה ותחיו באושר ועושר.אמרת לי שהיה לך פעם קראש עליו,ושלא נשכך את העובדה שלוקה סקס אפיל ויש לכם מתח מיני"אמרה.
"איזה מתח מיני?עם הקרח הזה שלרגע גונח את שמי ומתפלל לעוד ממני ואז לא מכיר אותי?"אמרתי בציניות.
"בטח זה כמו לשכב עם קובית קרח"צחקה קיארה בקול.
"הוא הזיעה כמו משוגע והתחנן."אמרתי גורמת לקיארה לפרוץ בצחוק.

"אני הולכת לספר לו"קבעה ששמענו את לוקה ואת לאונרדו נכנסים לחדר.
"את לא!"קבעתי.
"בטח שכן!"קבעה ויצאה מחדר השירותים.
לוקה ולאונרדו הסתובבו אליינו.
"לוקה"אמרה קיארה.
לוקה הביט בה בשאלה שראה את בדיקת ההריון שהחזיקה.
"סטלה בהריון"אמרה קיארה גורמת לי להביט בלוקה שבהלם.
"מה לעזזאל?"שאל לאונרדו.
"הוא לא השתמש בקונדומים כי רייאן לקח"הודעתי וצלצלתי לרופא הנשים שלי.
קמתי ממקומי וניגשתי ללוקה.
הוא הביט בי בעייניו הכחולות הפעורות.
"אני עושה הפלה"הודעתי.
"לא"קבע.
הלכתי לכיוון המטבח.
הוא הלך אחריי ביחד עם כולם.
"בטח שכן,החלק הכי טוב פה שאני לא שואלת אותך"אמרתי וצלצלתי.
"מה קרה?שאלה גרייס שישבה בסלון והחזיקה את אנה.
"יהיה לאנה בן דוד"אמרה קיארה בהתרגשות.
"ממש לא"קבעתי.
"את לא עושה שום הפלה סטלה"קבע לוקה.
הרופא ענה לי.
"סטלה?"שאל הרופא בטלפון.
"היי דוקטור מרנון,אני רוצה לקבוע תור להפלה"אמרתי.
"שום דבר"אמר לוקה ולקח לי את הטלפון.
התקרבתי אליו עד שהיינו צמודים.
יכלתי להריח את הריח שלו.
הריח הזה שובר כל איבר שלי.
אבל אני לא מראה לו שום שבירה במבטי.
"גוף שלי,בחירה שלי.לא מתכוונת לסחוב 9 חודשים תינוק בזמן שהאבא שלו אפילו לא אמר לי פעם אחת שהוא אוהב אותי"אמרתי.
"אמרתי לך"אמר באיטלקית.
"אוי סטלה,בדיוק שם,תני עוד מהריח שלך.
אני אוהב את הגוף שלך סטלה.ילדה טובה"גנחתי את הגניחות שהוא גנח באותו היום.
רייאן ישב עם פוקפורן בסלון ביחד עם קיארה סופי ואאידה וצחקו מכל רגע.
"את יודעת שאני לא יכול להגיד לך את זה"אמר.
"אבל לעשות לי ילד זה הכי קל נכון?"שאלתי בעצבים.
"לא תכננתי את זה"אמר באדישות.
"בטח שלא.לא תכננת גם לדבר עם הבחורה שלקחת לה את הביתולין ולהסביר לה איך בולעים פאקינג כדור"אמרתי.

"חייב להגיד"התערב רייאן מהצד.
"שאני מזיין בנות עם קונדומים וגומר בחוץ,שומר על הקונדום ותורם את הזרע לפעמים לנשים שצריכות."שיתף רייאן.
"רואה?הייתי צריכה להזדיין איתו"אמרתי והצבעתי על רייאן.
"לא היה לי קונדום כי הוא לקח לי"אמר.
"אז עכשיו אני בהריון ועושה הפלה.
היית צריך להשיג קונדום באותו הלילה"אמרתי.
"שום הפלה לא תהיה פה.אנחנו מתחתנים"קבע.
הרמתי את האצבע השלישית שלי לפנים שלו ופרצתי בצחוק.
"ממש בוגר"אמר לאונרדו מהצד.
"אני לא חלק מהמאפיה אדון לוקה"אמרתי וקירבתי את עצמי יותר אליו.
הוא הביט בי בכעס.
"לא יעזור לך סטלה."אמר.
"אני לא רוצה להיות חלק מהמאפיה"קבעתי בעצבים.
"מי אמר שתהיי חלק,"שאל.
"הילד שלי לא היה רוצח ולא יריב עם רוסים מזדיינים."קבעתי.
"אין לך מושג"אמר לוקה.
"בטח שיש לי מושג,גרתי פה.זוכר?"שאלתי בעצבים.
"ואז עזבתן"אמר.
"עזבתי"תיקנתי.
"היא רצתה שהיה לך חיים חדשים סטלה"אמר רייאן מהצד.
"מאיפה לך מה היא רצתה?"שאלתי.
"היא סיפרה לי על זה שהיא חולה.היא אמרה שנדאג לך ושהיה לך חיים חדשים ומתוקנים.הבטחנו לה את זה"אמר רייאן וקם ממקומו.
"מי הבטיח?"שאלתי.
"ידענו מזה שנשארו לה ימים בודדים,כמו שאת ידעת."אמר תיאו.
"אני לא ידעתי"אמרתי והרגשתי דמעות בוגדניות זולגות על פניי.
"למה לא ידעתי?"שאלתי.
"סטלה היא רצתה שתחיי חיים,שתביאי ילדים.שתמצאי אהבה"אמר רייאן.
"מי הבטיח?"שאלתי.
"מה?"שאל רייאן.
"מי הבטיח לה שתשמרו עליי?מי ידע מהמחלה שלה ושנשארו לה כמה ימים ולא טרח אפילו לספר לי?"שאלתי בעצבים.
"זה לא כמו שזה נשמע."אמר לאונרדו.
"בטח שלא..ילדה בת 11 צריכה לקבור את אחותה וכמעט נאנסת על ידיי החבר הכי טוב שהיה לה אי פעם?תן לי לדעת מי ידע את זה"אמרתי והתקרבתי ללאונרדו.
"אל תאיימי על בעלי"התערבה קיארה.
"סתמי את הפה שלך,זה לא עיניינך"קבעתי.
"את חושבת שאת היחידה פה שעברה בעתיד דברים סטלה?"שאלה קיארה ודחפה אותי בצורה שגרמה לי לדמי לרתוח.
"אני באמת מציעה לך לא להתערב"אמרתי לקיארה בעצבים.
"למה לי?"שאלה ונצמדה אליי.
"כי אני לא כמוך,אני גדלתי ברחוב.ראייתי הכל.רוצה לחוות את מה שראיתי?"אמרתי.
"אחותך מתה בגללך"קבעה.
"מה אמרת?"שאלתי בחיוך ועצמתי את עייני.
"את יכלת לעניק לה חיים יותר טובים"אמרה.
"אין לך מושג ממה שאת אומרת פה"אמרתי.
"בטח שיש לי מושג."אמרה.
לאונרדו משך אותה וניסה להרגיע אותה לפניי שאני ארצח אותה.
"תן לי שם"צעקתי על לאונרדו.
"אבא שלי החליט שנשמור את זה בסוד"אמר לאונרדו.

הסתובבתי למעלית.
והלכתי.כשהגעתי למעלית הסתובבתי אל כולם.
"9 חודשים מי שפונה אליי חוטף ממני מכות."אמרתי.
"ואת קיארה.אל תפני אליי בחיים"אמרתי ונכנסתי למעלית.