לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

12-מחשב מסלול מחדש

העבר לפני חודשים נקודת מבט לוקה:
אם לאמר את האמת הבחורה לא שקטה.יש לה בייצים ועמוד שדרה.
ואני מת על זה..
כל הבחורות שאיי פעם זיינתי היו שבריריות עם קול צר.
הן היו מתחננות למגע שלי,הן רצו שהביא להן יותר ממני..
סטלה היא שונה..
היא נלחמת כל יום בחיים שלה בשביל להשאיר את הנשמה שלה דלוקה.
היא יודעת מה מגיע לה ואיך מגיע לה.
במשך כל היום סטלה הייתה עם גרייס אישתו ההיריונית של אחי הקטן ועם קיארה אישתו ל לאונרדו. הן היו עם סופי ועם אאידה בחדר שלנו.
התעקשתי שנשן באותו החדר ברגע שהגיע
בגלל שלאונרדו היה לפניי חתונה ואיין מצב שהוא היה ישן עם סטלה באותה המיטה.
תיאו ישן עם גרייס.ורייאן ישן עם יותר מידיי בנות.
אני לא רוצה שהיא תישן ליידי..
אבל עמוק בתוכי אני צריך אותה ליידי.
במשך שנה שלמה לפניי שהייתה בביתי ריגלתי אחריי כל צעד שלה.
בזמן שאחיי חשבו שאני עסוק בלבודד את עצמי או בלחפש זונות אני עקבתי אחרייה ושילמתי על החשבונות שלה ועל החובות שלה..
למה עשיתי את זה?..
אפילו אני לא יודע.

נכנסתי לחדר שלי עייף ומותש לאחר שהייתי בסידורים במועדון.
הבנות ישבו על המיטה בחדר.
גרייס קפאה במקומה שהבחינה בי נכנס באדישות לחדר.
עייניה נפערו מהאדישות שלי..היא פחדה.קיארה והבנות הביטו בי ללא הפסקה עם חיוך שובב.
אאידה הבחינה בי לשניות והמשיכה לדבר עם סטלה שאפילו לא הביטה בי.

סטלה הייתה נראית רגועה למדיי..כדיי לעצבן אותה מעט?.
עמדתי מול השידה שלה.
הפשטתי את חולצתי וחשפתי לעייני הבנות את שריריי הבטן שלי ואת גופי הגדול.
סטלה הסמיקה מעט מהמראה של גופי.
לא הבטתי באף אחת מהבנות.
הן קמו מהמיטה והלכו אל עבר הדלת.
קיארה לחשה לי באוזן.
"הגיע הזמן".
הן יצאו מהחדר והשאירו את סטלה על המיטה.
"למה הורדת חולצה?"שאלה.
"לבשר לך שזה תורך"אמרתי וקרצתי לעברה.
"לך תזדיין"אמרה.
"מתי שבא לך"אמרתי בקול קר ואדיש.
עם כמה שאני מנסה להיות הילד עם החיוך הכי יפה והעניים החיות.אני לא מצליח.
הייתי הילד הזה.
ואני יודע שלסטלה מגיע יותר טוב ממני.
מגיע לה לחיות ולי מגיע להיות בעולם אחר ולבנות את עצמי מחדש..
"אתה יודע משהו?"שאלה.
"אתה כל כך קר אליי ואל כולם לוקה,אתה קר אליי לייד כולם אבל שאנחנו לבד בחדר הגוף שלך כל כך משתוקק למגעיי."אמרה והתרוממה מהמיטה שלה.
הבטתי בה בקרירות.
"תראה,אני לא יודעת מי אתה חושב שאני אבל אני לא מפחדת להגיד לך את האמת.והאמת היא שאני בטוחה בזה שהקור רוח שלך נובע מהחוסר ביטחון שצברת במהלך כל השנים."היא אמרה והביטה בעיניי.
אני יכול לטבוע בהן שעות..
"את לא יודעת.."סיננתי בקור.
"היא הרסה גם אותי"צעקה סטלה.
"היא הרסה לי את החיים שרציתי לבנות עם אחותי הקטנה"אמרה.
"אל תשתמשי בזה"עניתי.
"במה לא להשתמש בן זונה?"שאלה בעצבים.
"בזה?"שאלה וסטרה לפניי בחוזקה.
ראשי עף הצידה מהמכה אך היא לא כאבה.
"תודה בזה לוקה.אתה יודע הרי שלא מגיע לי לחיות חיים טובים ומאושרים כמו שגרייס מאושרת עם תיאו..אני בחיים לא היה מאושרת ככה"צעקה וסטרה לי שנית.
תפסתי את גופה והרמתי אותה בעוצמה כאילו גופה היה כנוצה.
זרקתי אותה על המיטה במהירות והיא הביטה בי בכעס.
שכבתי מעלייה עם מבט אטום.
"בחיים שלך,אל תזלזלי בעצמך"אמרתי והייתי כל כך קרוב אלייה כך ששפתי נגעו בשפתיה המושלמות.
"בניתי לעצמי ביטחון כמו שאתה ניסית לבנות לעצמך.."סיננה.
"תראה אותי..בת 20 וכבר רואה את הסוף"אמרה ודמעה זלגה מעייניה היפות.
"את צעירה סטלה,יש לך עוד הרבה מאוד דברים לחוות"לחשתי וליטפתי את פנייה היפות.
"מה עם אף אחד לא רוצה אותי?"שאלה.
"יש תור שלם של גברים שרוצים אותך סטלה."אמרתי.
"איפה הם?"שאלה והביטה בי.
התרוממתי ממנה באדישות.
אפילו אני לא יודע איפה הם.
אני רק יודע שאם אני אמצע את התור של הגברים האלה אני אארוג אחד אחד מהם.
אני לא מגין את עצמי.לעזזאל.
לרגע אני מטורף עלייה ואני מדמיין אותה מתחתיי מועקת את שמי בעונג ומלטפת כל קימור בגופי.
ואני רוצה לתת לה כל מה שאין לה.
אני אביא לה את החיים שלי בשביל שהיא תשמח אבל לעזזאל.כל כך קשה לי להתוודות בכך.
אני יודע שאני רוצה אותה אבל אני מרגיש שאם אני אוהב אותה אני צריך לשחרר ממנה.
מגיע לה הרבה יותר מסתם בחור אדיש מהמאפיה,..
היא נאנחה ביאוש וקמה מהמיטה בתסכול.
דמעות זלגו מעייניה שגרמו לי לכאב בחזה.
עצרתי אותה מלכת וליטפתי את פנייה באגודלי.
"אני צריכה אותך לוקה.אני ואתה זה מיועד מהשמים"לחשה בבכי.
"את מחפשת מה שלא תמצאי בבחור כמוני.רגש."אמרתי ועזבתי את פניה היפות.
פאק!-כל כך קשה.
הלב רוצה אותה, כל כך רע.אבל המוח מחשב מסלול מחדש..