לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 19-ריב לפניי החתונה

נקודת מבט סטלה:
הבוקר קיארה גררה אותי מהמיטה בכוח.
היא גררה אותי לחנות שמלות הפלצנית בבוטיק היקר במיוחד.
"זה לא יעלה עליי"הודעתי לקיארה שהביאה לי שמלה צמודה יותר מהפיוז שלי.
"את רק בחודש רביעי"אמרה.
"עם תאומים"עניתי.
"היי בנות"אמרה בחורה בלונדינית שעובדת במקום.
"היי"החזירה קיארה בהתלהבות.
קיארה יותר מתרגשת ממני לחתונה של עצמי.
לאחר כמה זמן הבחורה הבלונדינית עזרה לי לבחור את השמלה הנכונה לי.
בחרתי בשמלה שמצד אחד לא אומרת 'אני הזונה של גאלו' ומצד שני גם אומרת 'שילך לעזזאל התורם זרע הזה'.
לאחר מכן קיארה ואני הלכנו לקניון קצת בכדי לחדש את המלאי הענקי של קיארה בהלבשה תחתונה.

חזרנו הביתה.
עליתי לחדר ביאוש לאחר שביזבזתי כמה אלפיי שקלים בקניה הזאת.
לא נראה כאילו זה מזיז למשפחה הזאת.
נכנסתי לחדר עם כל הקניות.
למראה של לוקה ללא חולצה מעשן בחוץ.
'חרא חתיך'חשבתי לעצמי,
מצד אחד הוא כל כך זבל ואני לא מאמינה שאני צריכה עד המוות שלי להיות איתו ועם ילדיינו.
אבל מצד שני ההריון הזה כל כך גורם לי לרצות אותו.
הוא הביט בי עם הסיגריה שלו.
עם עייניו הכחולות,הוא שפט את גופי והביט בי כמו שיכור מתחנה מרכזית.
סוטה.
"תעיף את העיינים שלך לפניי שאתה הולך לישון בסלון הלילה"הזהרתי בעצבים.
"מישהיא פה עצבנית"אמר.
"הורמונים"עניתי.
התכווצצי מהכאבים.התינוקות עוד הפעם בועטים.
"זה כואב?"שאל וליטף את ידי.
הוא עזר לי להתיישב על המיטה.
"מה?שנפלתי על סטוץ קר ומזדיין?מאוד!"עקצתי.
"זה לא היה סטוץ אם את התחננת לגופי"ענה וליטף את שיערי.
"הייתי שיכורה וחרמנית"הודתי.
"האמת שלא שתית כלום חוץ ממים בטעם ענבים"אמר.
"אתה היה ההוא שגנח כמו כלבה מיוחמת"אמרתי.
הוא הביט בי ועייניו נפערו מעט.
"סטלה,זה מספיק.את לא תדברי מסריח ככה יותר!"נהם.."אה,אתה יודע גם לנהום,לא רק לגנוח ולהיות קר"עקצתי.
"יודע משהו?אתה כל כך עסוק בעובדה שהיו לך תאומים שאתה תוכל לרשת למשפחה הרצחנית שלך.אני מעכשיו מודיעה לך.אם אתה תפקפק ביכולות שלי ותעיז לנסות להפוך את ילדיי להמטרה של משפחת גאלו אני אארוס אותך,כמו שתכננתי שנים להרוס את אימך"אמרתי וקמתי ממקומי.
לפניי שהמשכתי את המשפט הוא תפס בצווארי והצמיד אותי לקיר בכוח.
ראשי נחט בקיר בכוח.
כאב עצום תקף אותי וניסיתי לא להראות את זה.
הוא חסם את הנשימה שלי.
אצבעותיו חוסמות את צווארי.
הוא מביט בי בכעס.
"אני אמרתי לך שזה מספיק"נהם.
הוא לאט לאט שיחרר אותי.

הרגשתי כאב ראש תוקף אותי.
"סטלה"אמר לפתע בצער ששם לב למה שעשה לי.
"תלך מפה לוקה,פאקינג עד החתונה אני לא רוצה לראות אותך"צרחתי עם דמעה בוגדנית בעייני.
לוקה תפס את ראשי והביט בעייני.
"יש לך את העיינים שלה לוקה"אמרתי.
"היא הרסה חלק ממני"אמרתי והבטתי בעייניו הכחולות.
עייניו נכבו לרגע.
"אל תדברי עלייה,היא לא חייה כבר עשור"אמר לוקה.
"אז מה אתה רוצה שאגיד?"שאלתי בבלבול.
"מה המין של הילדים שלנו סטלה?"שאל והביט בבטני.
"לא רוצה לגלות לך"אמרתי והשפלתי את מבטי.
"אני אבא שלהם.אני רוצה לדעת פאקינג הכל לגביי הילדים שלי"צרח.
"אתה לא תדע"צרחתי בחזרה.
"הם הילדים גם שלי סטלה"נהם.
"לך תזדיין"צעקתי.
"תפסיקי כבר לגונן על האגו שלך"נהם.
"אני אגונן על הכבוד שלי גם אם זה הדבר האחרון שאעשה,כמו שמר לאונרדו החתיך דואג לאגו המנופח שלו.אמרת לו פעם על זה משהו?או שלא?בגלל שהוא זכר עם זיין עצום ואני נקבה עם ציצים בינונים"אמרתי בקול רם.
"זה לא קשור לגוף שלך או למין שלך.סטלה מגיע לי לדעת מה המין של התינוקות שלי."נהם.
"בחלומות הלילה שלך.למה מתישהו היה אכפת לך ממני?אכפת לך ממני רק בגלל שבתוך רחמי יש לך תאומים שאתה מת להוציא ממני כבר להשליך אותם לעולם של הסמים והצרות ולזרוק אותי לקיבינימט"צעקתי.
"אני מת לאהוב אותך"נהם לפניי והצמיד את פניי לפניו.היינו במרחק נגיעה מנשיקה.
"אז תאהב"אמרתי.
"אני לא יכול"ענה.
"אם היה לך שמץ של מושג עד כמה אני מתאמצת בשבילך"מלמלתי.
"עד כמה?"שאל.
"אני סובלת כאבים בשבילך,אני נושאת שני ילדים בשבילך"צעקתי ודחפתי אותו ממני.
"בשבילנו"ענה.
"אכפת לך ממני רק שאתה חרמן עליי או שאתה רוצה לדעת דברים על העוברים"אמרתי.

"תמיד היה לי אכפת ממך"אמר.
"אז תוכיח"אמרתי והתקדמתי אל עבר הדלת.
"יש לך עוד יומים להוכיח לי שאתה מספיק ראוי בשביל לדעת את המין של הילדים שלנו."אמרתי.
פתחתי את הדלת.
לוקה דחף את גופי לצד הקיר איך שהדלת קרסה לצד השני.
הבטתי לכל ההצגה.
רייאן סופי ואאידה נפלו לרצפת החדר שלנו כתוצאה מציתות שלא מבייש אף אחד.
הבטתי בהם.
סופי ואאידה הכחישו כל קשר והיו מובכות מכל הסיטואציה.
לעומת זאת רייאן היה משועשע מהסיטואציה.
הוא חייך אליי חיוך מטריד.
"באמת יש לך ציצי ביינוני"אמר והביט בחזה שלי עמוקות.
הוא קרץ קריצה שהרתיחה את לוקה.
לוקה...לוקה.לוקה.!.אידיוט.
יצאתי מהחדר ודילגתי מעל רייאן.
ירדתי מהמדרות במהירות ובעצבים.
נכנסתי לסלון וראיתי את כולם.
"אני שמח שאת חושבת שאני קאפו טוב"אמר לאונרדו.קיארה קמה אליי.
"סטלה,אם את לא רוצה את החתונה הזאתי אל תתחתני"קבעה קיארה.
"מאוחר מידיי"אמר תיאו.
"ודרך אגב אני לא יודע איזה שיחות את ואישתי מקיימות אבל אני לא חושב שבשיחות האלה היא מספרת לך על הגודל שלו"אמר לאונרדו.
"תתפלא"עניתי.
"קיארה,אני לא רוצה להיות פה"אמרתי לקיארה.
"בואי נצא לשופינג"אמרה.
"אני רוצה לישון איתך היום"אמרתי.
"לאונרדו ולוקה יעשו כפיות"אמר תיאו וצחק מהסיטואציה.
"שיזדיינו שתי אלה"אמרתי.
"זה מה שאני רוצה לעשות עם אישתי לכן אני לא רוצה שתקחי אותה ללילה"אמר לאונרדו.
"לוקה יודע למצוץ,מניסיון"אמרתי.
אחזתי הידה של קיארה ועלינו במהירות לחדר שלי.
לוקה ישב בחדר על הכורסא בחוץ.
התעלמתי ממנו.