פרק 13-יציאה מהדיכאון

1K 43 21
                                    

נקודת מבט סטלה-הוה:
עברו חודשיים שלא קמתי מהמיטה,דיכון,אכזבה.כאב.
לוקה היה היחיד שהייתי מדברת איתו.
הוא האבא של הילד.
מגיע לו להיות חלק מהתהליך.
אני בחודש הרביעי להריון,הבטן התחילה לצאת.
מחר יש לי יומהולדת הודעתי ללוקה שלא יעשו לי כלום.
בפעם האחרונה שחגגתי יומהולדת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי והפעם הזאת הייתה ביין הטראומות שלי.
קיארה מתעסקת בהריון החדש שלה.
היא בחודש הראשון שלה ומתנהגת כאילו היא בחודש שמיני.
לוקה הציע לי לבדוק את המין של העובר ואמרתי לו שאני מעדיפה שלא.
באחד הלילות עם לוקה לוקה חיבק אותי מאחורה ונישק לי את העורף,לא התנגדתי אבל זה הסתיים מהר מאוד.

קמתי מהמיטה לאחר מחשבות שלמות.
סוף סוף אני צריכה גם לקום.
הייתי לבושה במכנס קצר וגופיה שחשפה בטן קטנה.
התארגנתי והתקדמתי אל עבר הסלון.
הרגשתי שמישהו תופס לי את הרגליים.
הבטתי למטה וראיתי את טיגרייס.
ליטפתי אותה והמשכתי ללכת לסלון.
בסלון ישבו לאונרדו וקיארה שליטפו את בטנה שאפילו לא יצאה.
גרייס ישבה ליידם עם אנה על רגליה.
לוקה תיאו אאידה וסופי היו במטבח.
סוקי ישב צמוד ללוקה שליטף אותו באדישות ודיבר עם לוקה.
אף אחד מלבד סוקי שקם ורץ אליי לא שם לב אליי.
התכופפתי ללטף את הכלב החום והשעיר שלי.
הרגשתי שיד מרימה אותי מהמותניים.
"מה לעזזאל?"שאלתי והסתובבתי לבדוק מי הרים אותי.לוקה.
"אסור לך להתכופף."קבע.
"אני בחודש רביעי,אף אחד לא ימות"צעקתי.
"התגעגענו"אמרה קיארה בהתחננות אליי.
התעלמתי ממנה והלכתי למטבח.
"היי"אמר תיאו ופתח את ידייו על מנת לחבק אותי.
"היי"החזרתי וחיבקתי אותו.
תיאו וגרייס הם הזוג הכי נחמד ושפוי בבית הזה.
"קחי"אמר תיאו והגיש לי קפה חלש בדיוק כמו שאני אוהבת.
"תודה"אמרתי והתיישבתי לייד הבנות.
"איך את?"שאלה סופי.
"אני בסדר"עניתי.
"מה המין של התינוק?"שאלה אאידה והרימה את קולה.
"אין לי מושג."עניתי.
"את יודעת,זה לפי צורות אפשר להבחין במין של התינוק"אמרה גרייס מהספה.
"אני לא מתעסקת בהריון הזה יותר מידיי בנתיים"עניתי.
"אני כבר יודעת מה המין"התערבה קיארה.
"את יודעת את מה זה מעניין לי?"עניתי.
"סטלה תנסי להיות נחמדה"הזהיר לאונרדו.
"אני פה רק בגלל שאני בהריון מקסים מאחיך"עניתי.
"ובעוד שבוע אתם מתחתנים"ענה לאונרדו.
"מה פתאום"עניתי.
"את בהריון מלוקה,אתם מתחתנים.אל תדאגי לא רואים כל כך שאת בהריון"אמר רייאן.
"אני לא מתחתנת בגלל חוק פרימיטיבי"קבעתי.
"סטלה,את מתחתנת איתו"קבעה קיארה.
"תסתמי את הפה שלך כלבה מחומצנת"סיננתי.
"סטלה את לא היחידה פה שבהריון"ענתה.
"נכון,אני היחדיה פה שלא רוצה את ההריון."עניתי והתיישבתי לייד גרייס.
"את יכולה שניה לקחת אותה?"שאלה גרייס.
לקחתי את אנה אליי והיא הביטה בי עמוקות,לא ראיתי אותה כבר זמן מה.
"אף אחד לא ביקש ממך להכנס"ענתה קיארה.
"ואף אחד לא שאל אותך על דעתך"עניתי.
"את סתם הורסת את החברות שלנו"אמרה.
"את כבר לפניי חודשים מתה בשבילי"אמרתי.
"את סתם מתלוצצת"ענתה.
"אני רצינית.התאבלתי עלייך כל הזמן הזה"עניתי וליטפתי את אנה הקטנה.
"את צריכה לדאוג לשמלת חתונה"אמרה.
"צודקת,אני אאידה סופי וגרייס נלך מחר לחפש שמלת כלה ושושבינות"עניתי וקמתי ממקומי עם אנה שנרדמה.
"מה שתרצי"ענתה עם דמעות בעייניה.
"אוקי"עניתי באדישות.

"ביום שתפסיקי לעקוץ אנשים העולם שלך ישתנה"אמרה קיאקה לפניי שהספקתי ללכת.
"וביום שתביני שאת זונה בלונדינית קטנה.העולם שלך ישתנה"אמרתי והלכתי.

לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}Where stories live. Discover now