לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 28-אולטרסאונד

לוקה:

שבוע עבר מאז שסטלה ואני הכנו את החדר של הקטנים שלנו.
הבטן של סטלה גדלה וכך גם העצבים שלה.
היא בחודש השישי להריון,עם תאומים.
היום התקשר אליי הרופא שלה והזכיר לי שהיום יש בדיקת אולטרסאונד.
בחיים לא יצא לי להיות בבדיקות של סטלה,היא הלכה עם קיארה או עם גרייס.
לא שלא רציתי..רציתי,ויותר מזה התחננתי.
אבל היא הייתה קשה.
הערתי אותה ואמרתי לה שאני אבוא איתה היום לבדיקה שתערך בעוד שעתיים והיא הביטה בי באדישות וחייכה חיוך מזוייף ואמרה.
"איזה כיף".
יצאנו מהבית אחרי שאכלנו ארוחת בוקר קצרה ויצאנו לדרך.
"מה בדיוק היה בבדיקה הזאת?"שאלתי בעוד שנהגתי.
"שמים לי ג'ל על הבטן התחתונה ובודקים אם העוברים שלי בסדר"ענתה ביאוש.
"מזאת אומרת בסדר?הם יכולים להיות לא בסדר?"שאלתי וכיווצתי את גבותי.
ידעתי את התשובה לשאלה וידעתי שהשאלה מפגרת,רציתי לעצבן אותה בשש בבוקר.
"הם יכולים בטעות לצאת עם שכל קטן כמו של אבא שלהם,או חלילה לצאת בלי לב כמוך"ענתה בעצבים.
"רק בשבילך"אמרתי.
"מה?מוח קטן?חסר לב?"שאלה.
"בשבילך הלב שלי נמצא והמוח שלי לא מגיב"אמרתי והבטתי בה.
"תסתכל על הכביש"אמרה.
עצרתי ברמזור ואחד המכוניות שמאחורי צפרו לנו.
"למי אתה צופר יחתיכת בן זונה,אמא שלך מבוקשת במיטה שלי בלילה חתיכת מפגר"צרחה סטלה ופתחה את החלון.
המכונית המשיכה לנסוע והופיע מצדידינו.
החלון של הנהג של המרצדס השחורה הייה פתוח.
הנהג חבש משקפיים והייתה ליידו בחורה מבוגרת.
"תרגיע את הזונה שלך אחי"נהם הבנזונה בעוד שסיגריה הייתה בפיו.
עצרתי את המכונית בצד וגם הוא עצר.
"אמרתי לך כבר,אמא שלך זונה"החזירה סטלה בעצבים.
היא עוד תסבך אותי.
"אני לא אשלוט במעשים שלי"איים.
"מה כבר תעשה?תצפור לאבא שלך?"שאלה סטלה.
"אני נשבע לך חתיכת זונה,ברגע שצאי מהרכב הזה אני אשתיק אותך במכות"שאג.
"תוציא את התחת השעיר שלך ובוא נראה אותך רב איתי מכות חתיכת פחדן עלוב"אמרה וניסתה לפתוח את הדלת שלה.
חסמתי לה את היציאה.
"אני לא מרביץ לבנות"אמר.
"בעלי פה"אמרה והצביעה עליי.
"אה,יש לזונה בעל"צחק.
"לאמא שלך?לא יודעת תשאל את אבא שלך"אמרה סטלה.
"דיי"אמרתי לסטלה ונגעתי ברגליה.
"בנות כמוך מוצאות את עצמן מתפללות בשביל לקבל קצת ממני"אמר.
"תזהרי במילים שלך לפניי שאני אכניס אותך להריון עם רביעה ולא תוכלי ללכת"אמר.
יצאתי מהרכב בתנופה ופתחתי את הדלת שלו בחוזקה.
תפסתי בחולצתו וזרקתי אותו מהרכב.
"תקשיב לי טוב,ימזדיין.
עכשיו אתה מתחפף לי מהעיינים ולא חוזר לפה יותר שמעת?"שאגתי.
"מי אתה בכלל?"שאל.
"לוקה גאלו"אמרתי בחיוך ממזרי וקר.
"פאק"אמר והביט בי בפחד.
התקדמתי אליו עם הרובה שלי והאישה המבוגרת שבמכונית שלו צרחה.
"מילים אחרונות לפניי שאמלה תצפה במחזמר?"שאלתי.
"לא,אני אעשה הכל,רק אל תעשה לי את זה"בכה.
הרמתי אותו והטחתי בו מכות רצח עד שדימם מכל פניו.
"אתה עובר מהמדינה הזאת,מהיבשת הזאת.
אם אני אדע שאתה נמצא ביבשת הזאת,ויש לי קשרים פה.אני אמצא אותך ואת אמא שלך ואהרוס אותך"איימתי.
הוא הביט בי בפחד.
"לך"שאגתי.
הוא רץ אל עבר ההמכונית שלו ועף.
נכנסתי למכונית וסגרתי את הדלת.
תפסתי בפניה של סטלה והצמדתי את שפתינו.
חקרתי כל פינה בפיה בעזרת הלשון שלי והיא התנתקה מהנשיקה.
"תעיף את הלשון שלך ממני"אמרה.
"תשתקי,רק צרות את מביאה לי"אמרתי.
"אתה הבאת לי גם צרות זוכר?"שאלה.
התחלתי לנסוע.
"הילדים האלה לא התכנון שלי אדון צרות"אמרה.
"אנחנו נשואים עם ילדים,איך יכול להיות שעדיין לא שכבנו?"שאלתי.
"ראינו לאן הובילה הפעם הקודמת"אמרה וליטפה את בטנה.
"כולם בבית כבר ליטפו ונישקו את הבטן שלך,אפילו לאונרדו.אני האבא של הילדים למה את לא מסכימה לי?"שאלתי.
"כי לא מגיע לך לגעת בבטן שלי"אמרה.
"מה?"שאלתי.
"אני סוחבת אותם תשע חודשים,בגלל שזה תאומים...12 חודשים אתה לא תגע בי"קבעה.
"מה 12?"אמרתי.
"נשארו לך עוד 12"אמרה.
"מה?!"שאלתי שוב.
"זה 18 חודשים ובנתיים עברו 16"ענתה.
"על מה העונש?"אמרתי.
"על האי שליטה שלך ועל זה שאתה צריך לחכות לי."אמרה.
'דבר ראשון זה בא משני הצדדים ודבר שני למה אני צריך לחכות לך כל כך הרבה זמן?".שאלתי וחניתי לייד הרופא.
"אם אתה אוהב אותי כל כך..אתה תחכה לי"אמרה.
"אני לא אוהב אותך"אמרתי.
"אז תחפש מישהיא לזיין"אמרה.
היא יצאה מהמכונית.

נכנסנו לחדר של הרופא והרופא אמר לסטלה לשכב.
סטלה שכבה על המיטה.
"אתה האבא?"שאל.
"כן"עניתי בקרירות.
"יופי"ענה.
"תרימי את החולצה קצת חמודה"אמר.
סטלה הרימה את החולצה קצת והוא הניח על בטנה ג'ל.
"זה קצת קר אבל את תתרגלי"אמר.
הוא הניח את המכשיר על בטנה התחתונה מכשיר.
הוא אמר לנו להביט במסך.
ראיתי את העוברים ברחמה של סטלה ותחושת חום הציפה את גופי.
"הכל תקין עם העוברים"הודיע הרופא.
"כל הדברים במקומם וכפי שאמרתי.הכל תקין"אמר.

לאחר הבדיקה סטלה ואני יצאנו מהרופא.
"מה החלום הכי גדול שלך?"שאלה סטלה פתאום כשנכנסנו למכונית.
"לא יודע"עניתי.
"אין לך חלומות?"שאלה.
"לא"עניתי באדישות.
"לא יכול להיות שאין לך מטרה לעתיד או איזה חלום קטן"אמרה והניחה את ידה על רגלי.
"שתעשי לי עוד ילד"אמרתי והבטתי בעייניה בתשוקה.
"דביל"אמרה והורידה את ידה מרגלי.
"חבל שעם ההומור הזה,האחים שלך לא זוכים לראות אצלך."אמרה.
"אף אחד לא יזכה לראות אותי כמו שאת רואה אותי סטלה"אמרתי.
"אני רואה אותך כחרא חרמן"ענתה.
"את אוהבת אותי סט"אמרתי.
"היית מת.גם עוד 40 שנה אני לא אעיז להגיד אפילו בצחוק את שלושת המילים שיספקו אותך"ענתה.
"למה את מפחדת להגיד את המילים האלה?"שאלתי בקול עמוק ונגעתי בבטנה.
"כי אני יודעת שאם אני אתוודה אתה תשתוק"ענתה.
לא הצלחתי להוציא הגה מפי.
רציתי להגיד לה שאם היא תגיד לי שהיא אוהבת אותי אני אשתגע ואגסוס ממנת יתר של הגוף שלה.
אבל..זאת לא המציאות.
גם אם היא תגיד לי את זה זה ירגיש לי בכפיה.
סטלה נראית סובלת כל יום ויום כשהיא איתי.
אני יודע שהיא מצפה לתאומים האלה..
אבל העובדה שהם ממני לא משחררת ממנה ומבאסת אותה.
לפניי שאבא ונסה התגרשו נסה תמיד נהגה להזכיר לי שבעתיד אני היה בעל של מישהיא.
מישהיא שתהיה כל העולם שלי ואני היה כל העולם שלה.
סטלה היא כל העולם שלי.
אני רק הורס את העולם שלה.