לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 11-לפניי הכל

העבר-לפני שנה סטלה:
אני גרה כבר שלוש שנים בניו יורק.
לפניי שבוע פיטרו אותי מהעבודה שבה עבדתי שנתיים.
עבדתי במסעדה של פלצנים.כל העשירים הלכו לשם והתנשאו מעליי עם התיקים היקרותיים שלהם.
שרדתי שם אבל לא להרבה זמן..
המקרה שבגללו פיטרו אותי היה מקרה אלימות שמבחינתי מוצדק.

שבוע לפני:
נכנסו למסעדה שלושה בנות.
אחת בלונדינית עם שפתיים מזוייפות.
אחת עם שיער בגוון זהב וחזה גדול ומזוייף.
ואחת עם שיער שחור אסוף.
כול גופה מלא במזרקים ובניתוחים.
כשהגיעו למסעדה וראו את הבעלים שלה.
מריו.בחור בן 50 עשיר שיער שחור עיינים שחורות.ומטרידן זקן.
הן הבליטו את המחשוף שלהן והביטו בו במבט זנותי.
אני מתעבת בנות כמוהן.
"סטלה,אני צריך שתמלצרי את הבנות."לחש מריו לאוזניי בקול עמוק ומטריד ואחז ביידו במותניי.
גילגלתי את עייני והדבקתי חיוך מזוייף והתקדמתי אל עבר השולחן של הפרחות.
"שלום,מה תרצו להזמן?"שאלתי בחיוך מזוייף.

"אמ..אני אשמח לכוס ויסקי עם טיפה של לימון"אמרה הבלונדה.
"אוקיי"אמרתי וכתבתי את זה בדף הדבילי.
"אפשר לשאול שניה משהו?"שאלה הבחורה עם השיער השחור.
"כן"עניתי באדישות.
"את ממש מוכרת לי מאיפשהו"אמרה הבחורה עם השיער השחור.
"את היית פעם במועדון קלאבי?"שאלה.
"האמת שלא הייתי"עניתי.
"חבל..את נראית זונה"אמרה וגרמה למבטי לקפוא.
"תרצי להזמין משהו?"שאלתי.
"איך זה שבנות כמוך עובדות במקומות כאלה?
את אמורה לרקוד חצי ערומה"תקפה אותי אך לא הזזתי עפעף.
"את רוצה להזמין?"הרמתי את קולי בחוסר סבלנות.
"אני אשמח"אמרה.
"אוקיי"אמרתי.
"כמה ניתוחים עשית?"שאלה.
"אפס"עניתי.
"שקרנית זונה"אמרה.
"אני מעדיפה סטלה"אמרתי בחיול מתגרה.
היא שפכה עליי את הקנקן עם המים.
קפאתי.
חברות שלה גיחחו מהצד.
הסתובבתי ומיהרתי ללכת לבר.
הרמתי 2 בקבוקיי יין שהיו על הבר.
"סטלה לא"נהם מריו שהבחין במעשיי.
התקדמתי אלייהן.
"אמרתי לך שאני רוצה ויסקי"אמרה הבלונדה.
הרמתי את בקבוק היין ושפחתי את כולו על הבחורה עם השיער השחור.
כל המסעדה הייתה בהלם והבחורה צרחה.
שתיתי את בקבוק היין השני בלגימה..
"את מפוטרת"צעק מריו.
"מריו תעשה לי טובה ותלך להזדיין"אמרתי והעפתי למריו אגרוף שהעיף אותו לרצפה.
ברחתי מהמסעדה עם הבקבוק.

בקיצור כן..
פיטרו אותי בגלל אותו המעשה.
מצאתי עבודה חדשה יום לאחר מכן.
בבר.במועדון קלאבי.עבדתי בו כבר יומיים.הכרתי אנשים שם.הבעלים של המקום היו 2 אחים לפי דעתי.
לאחד קוראים רייאן ולשני לוקה.
הוא היה הכי קרוב לבית והכי הרבה כסף לעובדים.
פגשתי שם בחור בשם רייאן.
הוא היה מוכר אבל העדפתי לשכוח.
הוא הגיב מוזר לשמי.
הבאתי לו את הפרטים והוא אמר לי להגיע בעוד כמה ימים ולא יום אחריי.הם לא פתחו את הבר כבר יומיים.
היום בבוקר התקשר אליי לוקה.הוא אמר לי להגיע לבר.
הוא היה אדיש וקר רוח אבל אני יכולה לשרוד את זה.בכל מקרה אני עובדת בשביל כסף.

התלבשתי ויצאתי לכיוון הבר.
כשהגעתי ראיתי המון נשים זונות ובעיקר אלכוהוליסטים.
הבר לא נפתח.הוא היה לפניי פתיחה ולכן לוקה רצה שאגיע לפניי הפתיחה כדיי שיסביר לי.
נכנסתי למועדון וראיתי בחור עם שיער בלונדיני פרוע יושב על הכיסאות בבר.
"סטלה?"שאל.
"כן"עניתי.
עייניו סקרו את גופי אך הוא היה כבוי.
כאילו כיבו לו את הסוללות.
"איפה רייאן?"שאלתי.
הוא דילג על שאלתי וסימן לי לבוא אחריו.
"אני צריך שתארגני את הבר"אמר והצביע על הבר.
"מבפנים יש אלכוהול,את בטוחה שאת בת 21 סטלה?"שאל בהרמת גבה.
"כן"עניתי.
לפניי יומיים הוא בא עם אחותו הדפוק הזה עם אאידה ועם חברה שלה שנראה לי שקוראים לה גרייס.
הוא ביקש שתיה וקרץ לי כמו משוגע.מה הוא אידיוט?..
"אני זוכר אותך שהיית בת 11"מילמל.
"מה?"שאלתי.אני לא זוכרת הרבה מהגיל הזה מלבד הטרגדיוט היו לי מאותה התקופה..
לפניי שהוא הספיק לענות שמעתי פיצוץ.
"פאק"הוא נהם ותפס את ידי.
רצנו למחוץ לבר.
"צריך להתרחק"הוא ציווה עליי.
עוד פצצה התנפצה לייד רגלי.
הרגשתי נוזל חם על רגליי.
הוא שם לב לפציע ועבר לי ללכת.
נתקעתי לפניי היציאה ברצפה ומעדתי.
הוא הרים אותי בקלילות לכתף שלו
הוא רץ כשאני עליו.
הוא הניח אותי על המושב שלייד הנהג במכונית הענקית שלו.
"בני זונות"הוא מלמל שהגענו למכונית.
"מה קרה שם?"שאלתי בעיניים פעורות
הוא חייג למספר כלשהו בטלפון שלו.
"הם פוצצו את המועדון המזדיינים"אמר באדישות עם מבט עצבני.
"אני פה עם סטלה"אמר לטלפון.
"אני מביא אותה"הנהן לטלפון.
לאן הוא מביא אותי.
למה עייניו כל כך מוכרות לי.עייניו הכחולות.
בדרך כלל שפגשתי אותו הוא הרכיב משקפיים שחורות.
לא יכלתי לזהות אותו אך עכשיו עייניו מוכרןת לי יותר מתמיד.
"לאן אתה לוקח אותי?"שאלתי כאשר הניע את המכונית.
"לבית שלי"ענה באדישות.
"אתה צוחק עליי?"שאלתי.
"אתה מוריד אותי עכשיו"הבטתי בו בעצבים.
"האמת שלא"התגרה בי.
"אני אפילו לא מכירה אותך.תוריד אותי עכשיו לפניי שאני אסרס אותך ואאכיל חסידות עם הבייצים שלך"איימתי.
"אני רואה שלמדת משהוא סטלה"אמר וגרם לגופי מעט לרעוד.
מאיפה הוא מכיר אותי?.מאיפה הוא יודע מה למדתי?.
"מי אתה?"שאלתי.
הוא עצר לייד אחוזה מפוערת ויפה.
פאק.לא.לא לא.
אני לא חוזרת למקום הזה.
"אני לא חוזרת למקום הזה."קבעתי ולא הסכמתי לצאת מהאוטו.
הוא פתח את הדלת שלו ויצא אל כיווני.
הוא פתח את הדלת שלי.
"אני לא חוזרת למשפחה הזאת"קבעתי.
"למה לא?"שאל בקרירות.
"כי ככה"קבעתי.
מי הוא מהאחים?אני כבר לא זוכרת כל כך מהאחים האלה.הין כל כך הרבה.
"בן כמה אתה?"שאלתי.
"24"ענה באדישות והוריד את החגורה שלי בלי ששמתי לב.
"אתה לא לוקה ה-"שאלי והוא קטע אותי בכך שהרים אתי.
לא הספקתי להתנגד לכך.
הייתי תלוייה על כתפו.
"תוריד אותיי"צעקתי ונאבקתי בגופו ללא הצלחה נכנסנו לבית והוא הוריד אותי על הקרקע.

"סטלה?"שאל בחור שישב בסלון מולי עם שיער חום ועיינים אפורות.
תיאו?..
"גבירותיי ורבותיי,אחריי 10 שנים קבלו את סטלה"אמר רייאן בהתלהבות.
"שתוק,גרייס ישנה"השתיק תיאו.
"פאק!מה?"שאלתי מנסה להכיל את הסיטואציה.
"זוכרת אותנו?"שאל לאונרדו שישב עם סיגריה על הספה.
"שהיית קטן ומתנשא?"שאלתי בעקיצה..
"יש לה בייצים"קבע רייאן.
"אוקיי,היה נעים להזכר בכם.ביי"אמרתי והתקדמתי אל מחוץ לדלת.
לוקה תפס בידי ומשך אותי בחוזקה לכיוון הבית.
"אני לא נשארת פה!"צעקתי.
לאונרדו התרומם מהספר ונעמר על ידי.
"את עוברת לגור פה"אמר לאונרדו יהביט בי עמוקות.
"ממש לא,אני לא עוברת לגור באחוזה שלך"צעקתי.
"זה לא בהחלטה שלך סטלה"קבע.
"אני לא רוצה להיות באחוזה שלך בשום םנים ואופן וממש לא לגור עם המשפחה שלך.אני יידעת להגן על עצמי"צרחתי והבטתי בלאונרדו במבט עצבני.