לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 32-מכונית עם החבר

היי בנות ובנים יקרים.
החלטתי שלאור המצב הקשה אני אוסיף עוד טויסט לספר שלי.
אני מתכוונת ממש בקרוב לפתוח לכל הדמויות של הספר חשבון אינסטגרם.
אני ממש מקווה שיהיה לחשבונות עוקבים ושתהנו מהתוכן שכל דמות תעלה שם.
היה המון הומור,רגעים רומנטים,עצובים.ואפילו רגעים של כולם ביחד.
כרגע אני עושה מאמצים רבים להוציא את הספרים לאור מודפסים.
אעדכן לגביי החשבונות בהמשך.💜🙏🇮🇱

נקודת מבט סטלה:
ישבתי עם קיארה במסעדה איטלקית.
החלטנו שאנחנו מרכלות על כל העולם לאחר כל הכסף שבזבזנו.
"האמת שאם הייתי את לא הייתי שורדת"אמרה קיארה בעוד שליטפה את בטנה הגדולה.
"באיזה מובן?"שאלתי.
"לוקה מאוד חתיך ומאוד טוב סטלה"אמרה קיארה.
"הוא טוב פשוט הוא לא התייחס אליי עד שהוא נזכר בהריון הפלא שלי"אמרתי.
"את לא נוטרת לו טינה סטלה,הוא עבר המון והוא עושה מאמצים רבים בשביל התאומים האלה"אמרה קיארה.
"אני יודעת"עניתי.
יש מצב שבאמת הגזמתי עם לוקה אבל מאוד קשה לי להראות חלשת אופי ליידו.
אני לא בן אדם שסולח מהר.
"אני באמת חושבת שאת חייבת לו לפחות סקס אחד"אמרה קיארה.
"אני תחף בחודש שמיני קי"אמרתי וליטפתי את בטני.
"נו ו..זה בריא לשכב בהריון"אמרה קיארה.
"אני אנסה"עניתי.
אחת המלצריות הביטה בי ולא שיחררה ממני מהרגע שנכנסתי למסעדה.
היא ניגשה לשולחן שקיארה ואני היינו בו.
"גברת סטלה גאלו"אמרה בקול צווחני ובטון מגעיל שגרם חי לבחילה.
הבטתי בה באדישות.
"אני סמנטה"אמרה והושיטה את ידה ללחוץ את ידי.
הבטתי בקיארה והיא הנידה בראשה לשלילה.
"יש לה מגן מסך של לוקה"אמרה קיארה בעיברית כדיי שסמנטה לא תבין.
הבטתי בעייניה בקרירות והיא סטרה לי בחוזקה.
סימנתי לאחד השומרים שלי לטפל בה.
אני במצב פגיע כי אני אישה בהריון ואני לא אבזבז את הכוחות של בזה שארביץ לה.
רוחליו זינק עליה כשראה שהיא מחזיקה סכין חדה.
רוחליו מחליף את ג'ובאני שאישתו ילדה תינוקת לפניי יומים.
רוחליו ניטרל אותה והתקשר מייד לבנים.
לאונרדו הגיע לאחר זמן קצר עם לוקה.
הם נכנסו כמו דוגמניי מאפיה של בוס לתוך החנות היוקרתית עם חליפות ומשקפיים שחורות.
לוקה ישר הביט בכלבה שהייתה ברצפה.
"תודה רוחליו"אמר לאונרדו ובדק מה עם הכלבה.
"את בסדר?"שאל לוקה.
"כן"עניתי בחיוך.
"היא אמרה פשוט את השם שלי והציגה את עצמה וסטרה לי"אמרתי וקמתי ממקומי.
לוקה הצמיד אותי לגופו.
"הכל בסדר היא טטופל"לחש לאוזניי.
"רוחליו תעשה מה שצריך לעשות לה,תשלח אותה למקום שהיא באה ממנו.
ושיפטרו אותה,שינקו פה.לוקה תעמיס את התא מטען עם הדברים של הבנות".הורה לאונרדו.
יצאנו מהמסעדה ונכנסנו למכונית.
"לוקה,אפשרי שאני אשב לייד לאונרדו הפעם?"שאלה קיארה את לוקה שהתיישב מקדימה לייד לאונרדו.
לוקה קם ממקומו ויצא.הוא פתח את הדלת עד הסוף וסימן לה להכנס.
לוקה נכנס לשבת ליידי ולאונרדו התחיל לנסוע.
"מה נסגר עם הרוסים?"שאלתי.
"מאיימים"אמר לאונרדו.
לאונרדו עצר בפיתאומיות את הרכב ונגלה מול אדם שפשוט עמד באמצע בכביש.
"בן זונה"קילל לאונרדו.
"מי זה?"שאלה קיארה.
הבטתי בבחור וניסיתי לפענח מי הוא.הוא מוכר לי מפעם
שיט."פאקינג ברוס"מלמלתי והבטתי בו.
לוקה נגע ביריכיי וכולם הביטו בי.
"מי זה סטלה?"שאל לוקה.
"מישהוא שהכרתי ואהבתי"ענתי ודמעה יצאה מעיניי.
ברוס הביט בי וחייך אליי ואני קפאתי.
לאונרדו פתח את החלון.
ברוס ניגש אל החלון.
"סטלה?"שאל ברוס.
קפאתי ולא עניתי לו.לוקה הביט בו כמו אריה שמגן על הבשר שלו ולאונרדו הביט בו בפנים קרות ועצבניות.
"מה אתה עושה באמצע הכביש?"שאל לאונרדו בקול שגרם לי לצמרמורות.
לוקה הניח יד על בטני וליטף אותה שהבחין שרעדתי.
"אני חיפשתי את סטלה כבר שנים רבות"אמר ברוס והביט בי,הוא התעלם מהשאלה של לאונרדו.
"מי אתה בשבילה?"שאל לאונרדו בקול עמוק.
"את גדלת כל כך"אמר ברוס והתעלם שנית מלאונרדו.
"שאלתי מי פאקינג אתה?"נהם לאונרדו ותפס בחולצתו של ברוס.
"ברוס"ענה ברוס.
"החבר הכי טוב של סטלה מגיל 3"הסביר.
"יש מצב אתם מסיעים אותי למלון גלייז?"שאל ברוס.
"נשאל את סטלה"אמר לאונדרו.
לאונרדו הסתובב אליי.
"להכניס אותו?"שאל.
לא יכלתי להגיד כלום ורק הנהנתי בראשי.
ברוס הנהן פעם אחת בראשו ופתח את הדלת האחורית.בצד שלי.
"אתה לא יושב ליידה"קבע לוקה.
"אז להחליף את הבלונדה?"שאל ברוס.
"תזהר במילים שלך,הבלונדה אישתי"הזהיר לאונרדו.
"הבלונדה לא תתן לך לשבת מקדימה,הבלונה שמעה עלייך"ענתה קיארה.
קיארה לחשה משהוא ללאונרדו שגרם למבטו לזעוף.
"סטלה את יושבת ליידי קיארה את מאחורה בצד השני ולוקה באמצע."קבע לאונרדו.
קמתי ממקומי ויצאתי מהצד שלי.ברוס סקר את גופי.
"מזל טוב"אמר ברוס.
"את לא חייבת לענות לו"אמר לאונרדו.
"למה לא?"שאל ברוס.
"אני הקאפו שלך,אני קובע."סיכם לאונרדו.
קיארה יצאה מהמכונית ועברה לייד לוקה שישב באמצע.
כולם נכנסו.
חגרתי.
"כמה זמן נסיעה?"שאלתי את לאונרדו.
"חצי שעה"ענה.
"הכל בסדר סטלה,אם את רוצה אני בועט אותו מהרכב"אמר לאונרדו.

"למה חזרת?"שאלתי את ברוס אחריי 10 דקות של נסיעה שקטה.
"כדיי לחפש אותך"ענה.
"למה חיפשת אותי?"שאלתי.
"כי את החברה הכי טובה שלי סטלה"ענה.
"שתינו יודעים למה אנחנו כבר לא חברים יותר ברוס.
ואם בעלי ישמע מה עשית לי הוא ירצח אותך בדם קר"אמרתי.
"הוא עשה לך משהו?"שאל לוקה.
"לוקה זה לא משנה"אמרתי.
"תקשיב טוב ברוס,אתה ממזמן לא בחיים שלי ואתה יודע למה,אתה לא תתקן את מה שעשית לי ולאספרנסה."קבעתי.
"איפה היא?"שאל.
"היא לא פה"עניתי וחזי התכווץ ממשמע השם שלה.
"איפה היא??"שאל שנית.
"אתה עכשיו חוזר למלון ואורז את עצמך,אתה עוזב את המדינה הזאתי"קבע לוקה.
"אבל אני רק באתי לדבר עם סטלה"אמר ברוס.
"וזה שאתה בעלה זה לא אומר שאסור לי לדבר איתה"אמר ברוס.
"אם אישתי לא הייתה ברכב הייתי יורה לך בראש בלי להסס,עכשיו אני אומר לך,זאת פאקינג אזהרה לפניי המוות הקר שלך.אם תא תעזוב את ישבת אירופה עד מחר אתה מת"קבע לאונרדו.
רעדתי מעט וקיארה ראתה את זה.
לוקה הניח שנית את ידו על יריכיי.
"פאקינג היא הזדיינה כבר הזונה הזאתי"אמר ברוס.
קיארה שלפה אקדח וירתה לו ברגל.
"קיארה"נהם לאונרדו.
"שיסתום כבר"ענתה.
ברוס צרח מכאב.
"שתוק"אמר לוקה ותפס בגרונו.
"אם תמשיך לילל אני אירה לך בראש"שאג לוקה וגם לי מעט לרעוד.
"בת זונה"מלמל ברוס.
"מה אמרת לאישתי?"שאל לאונרדו בפנים מפחידות.
"תוציא אותו מפה"אמרה קיארה.
"לא,אני אביא אותו לבית שלנו למחסן שלנו ואני אארח לבנזונה חברה"אמר לאונרדו והגביר את המהירות.
הוא נסע ממש מהר ומרוב שזה היה מהר היה לי כאב חד בבטן.
צעקתי מכאב ואחזתי בבטני.
"לאונרדו תעצור"קבע לוקה.
לאונרדו עצר בפיתאומיות וכמעט עפתי קדימה אך הוא תפס אותי לפני שבטני התנגשה.
"הכל בסדר?"שאל לאונרדו.
"כן"אמרתי.
"עוד דקה אנחנו בבית,אני אסע לאט"אמר.
הנהנתי בראשי.
לוקה הניח את ידו על בטני וליטף אותה בצורה שהרגיעה אותי.