לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 14-ריבים ללא הפסקות

נקודת מבט לוקה-
לאחר הריב בבוקר בין סטלה לבין קיארה סטלה עלתה לחדר והבנות אחריה.
קיארה נשארה לבד לייד לאונרדו והייתה עצובה.
"אני כל כך רוצה שהיא תסלח לי"אמרה קיארה בעצב.
"היא אוהבת אותך קיארה"אמרתי.
"היא מחקה אותי,אתה שמעת את זה"השיבה קיארה.
"תני לה לעקל את הכל"אמר רייאן.
"ואם אני אאבד אותה לתמיד?אני צריכה אותה.היא החברה הכי טובה שלי"ענתה קיארה.
"אז תזיזי את התחת היפה שלך ותבקשי ממנה סליחה"אמר רייאן בעוד שלאונרדו נותן לו מבט מוות.
"היא כל כך עצבנית"אמרה קיארה.
"בטח שהיא עצבנית,הגוף שלה עובר תהליך פרפר שלי.היא בהריון ויש לה תינוק בתוך הגוף שלה.היא לא רגילה לזה."אמר לאונרדו ונישק את קיארה.
הוא צודק.
הריון זה מצב לא רגיל וסטלה לא רגילה לזה.
"צריך להתחיל לתכנן את החתונה הזאת"אמר לאונרדו וקם ממקומו.
"חתונה קטנה"אמרתי.
אני לא צריך שסטלה בהריון תרצח 500 אנשי מאפיה רק כי הביטו בה בצורה שלא טובה לה לעיין.
"החתונה תהיה גדולה,אתה הקונסילרי והחתונה תהיה גדולה"ענה לאונרדו.
"אבל סטלה לא מהמאפיה"עניתי וקמתי ממקומי.
"אין לנו ברירה אח,צריך לקיים חתונה גדולה בשביל להוכיח לחבריי המאפיה האחרים שהארגון שלנו בסדר גמור עם שלהם."הסביר לאונרדו.
כעבור 6 שעות
כבר צהריים,תיאו וגרייס יצאו עם סופי ואאידה לחנות של הספרים של גרייס.
הם השאירו את אנה עם קיארה וסטלה.
קיארה וסטלה רבו על מי תהיה עם התינוקת,סטלה ניצחה בויכוח.
"הן רבות על שטויות"קבע לאונרדו שישבנו בסלון עם רייאן שהיה בטלפון.
"מי רב על שטויות בעלי היקר?"שאלה קיארה בעצבים והתיישבה ליידו.
"את"קבע לאונרדו.
"אתה מאשים אותי?"שאלה קיארה.
"ממש לא פרפר"אמר ונישק אותה.

"הוא סוטה שרוצה לזיין אותך הלילה.הוא לא יאמר לך את האמת הקשה שאת כלבה רכושנית"קבעה סטלה וצצה מן המעלית.
"הנה הגיע הדרמה"חייך רייאן בסיפוק.
"את מקנאה כי אני מזדיינת כל לילה ואת ולוקה אפילו לא מביטים אחד על השניה?"שאלה קיארה והתעלמה מהערתו של רייאן.
"בנות בבקשה,לא צריך לריב.יש מספיק רייאן לכולם"אמר רייאן וגרם לדמי לבעבע.
"סטלה,אם את צריכה סיפוק בלילה,יש לי מספיק קונדומים שלוקה הביא לי"אמר רייאן וקרץ.
"רייאן אני ימלא נהרות עם הדם שלך אם לא תסתום את הפה שלך עכשיו"אמרתי בקור רוח.

"תקשיבי לי טוב יחתיכת זונה קטנה.
את חושבת שאת יותר טובה כאן מכולם אבל חודשיים התחבאת מתחת לשמיכות ולא יצאת מחדרך"צרחה קיארה על בטלה שהחזיקה את אנה.
סטלה צעדה אליי והביאה לי את אנה.
"את מתה חתיכת כלבה"אמרה סטלה בעצבים ומשכה לקיארה בשיער.
סטלה ריתקה את קיארה לרצפה.
היא התיישבה על רגליה של קיארה שצרחה מכאב.
"תזהרי מהבטן"צרחה קיארה בזמן שסטלה קרעה את שיערה.
"את רק בחודש ראשון זונה"צרחה סטלה בזמן שקיארה בעטה אותה ממנה.
בטלה עפה ונחתה על הגב.
קמנו כל הבנים ממקומנו שראינו שקיארה בעטה בבטנה.
סטלה קמה ודחפה את קיארה בעוצמה לקיר.
היא נצמדה אלייה וחנקה אותה.
לאונרדו ניסה להפריד אך סטלה בעטה לו בביצים.
"את מתה בשבילי,מהרגע שאמרת לי עליה.את פאקינג כלום בשבילי"אמרה סטלה.
אני אוהב אותה שהיא נלחמת.
היא מראה לכולם מה היא שווה.
יש לה כיס קטן בגיהינום שהיא שומרת לכל השונאים שלה.
האישה הזאת עוד תהרוג את כולנו.
"איך את תצליחי לשמור על תינוקות עם את אפילו לא מצליחה לשמור על ילדה בת 4"צעקה קיארה בחנק בעוד שסטלה העיפה לה אגרוף לעיין.
קיארה בעטה לה שנית בבטן וסטלה התכווצה.
קיארה העיפה לסטלה סטירה וסטלה מעדה קדימה.
היא כמעט נפלה על בטנה עד שרצתי ותפסתי אותה.
היא התנשפה.
"תפסתי אותך"קבעתי והחזקתי את הגוך היפה שלה.
ביד השניה אנה הייתה.
"תקח אותי לחדר"קבעה בבכי.
היא בכתה.בחיים לא ראיתי אותה כל כך בוכייה.
אני כל כך פאקינג עצבני..
עם כל הכבוד שלי אל קיארה אבל היא לא הייתה צריכה להזכיר את אחותה בכלל.
קיארה ישבה צמוד לקיר בעוד שלאונרדו אפילו לא מביט בה.
הוא כועס.הוא עצבני.
רייאן היה עם קיארה והביא לה קרח.
הוא הביט בי וסימן לי לקחת אותה לחדר.
אנה בכתה.

עליתי עם סטלה לחדר שלנו.
היא ישבה על המיטה עם דמעות בעייניה.
הייתי חייב קודם להגיע את התינוקת המתוקה שביידי.
נישקתי את אנה והצמדתי אותה לחזיי.
היא נרגעה למגעי.
"אז אתה טוב עם ילדים"אמרה סטלה.
"צריך להתאמן"עניתי והתיישבתי ליידה.
"אני רוצה שתדבר איתה"אמרה סטלה.
"היא יורדת לפסים אישים.ואם עוד פעם אחת היא תזכיר את אחותי אני נשבעת שאני אדקור אותה"אמרה סטלה.
"הכל בסדר פנתרה שלי.היא לא תגיד לך יותר כלום."עניתי והנחתי את אנה על המיטה בניינו.
"חשבת כבר על המין של העובר?"שאלה וליטפה את בטנה.
"האמת שלא"עניתי.
חשבתי.חשבתי עמוקות.
"אח"נבהלה מכאב.
"הכל בסדר?"שאלתי.
"הוא או היא בועטים"ענתה.
היא סימנה לי לראות.
"תרים את חולצתי מעט ותראה"ציוותה.
ברכיי היו מסביבה כך שהיא הייתה מתחתי.
הורדתי את חולצתה על החזה.
היא הייתה בלי חזיה ויכלתי לראות את הפטמות שלה.
פאק!כל כך עומד לי.
היא לקחה את ידי והצמידה לבטנה.
הרגשתי את הבעיטה.
הבטתי בעייניה היפות והמאושרות.
היא חשובה לי יותר מעצמי.
לפעמים אני מרגיש שהיא מצליחה לשבור את החומה הזאת שבניתי סביב הלב שלי.
הלואי והיא תבין את זה יום אחד.
היא הביטה בי בשאלה שראתה שנשכתי את שפתיי.
בלי הרתעה התכופפתי אלייה ונישקתי אותה.
הדלת נפתחה במכה.
אנה עדיין ישנה ואני קמתי ישר.
"סליחה"התנצלה גרייס.
היא נכנסה במהירות ולקחה את אנה.
"תמשיכו"אמרה לפניי שיצאה.
"אני הולכת להתקלח"קבעה סטלה וקמה מהמיטה.