לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 21-החתונה חלק ב'

נקודת מבט סטלה:
לאחר שעתיים מהחופה.
לאחר החופה והנשיקה המדוברת.
לוקה ישב כמובן בשולחן ענקי עם כל המאפיונרים והאנשיי מאפיה החשובים.
אני עמדתי וניסיתי לענות לכל הבנות החטטניות והחלשות של המאפיה.
"היי"פנתה אליי אישה עם שיער שחור ועיינים חומות בהירות.היא הייתה גבוהה ממני בכמה סנטימטרים ובידה היא אחזה בתינוקת פעוטה.
בידה השניה היא אחזה בילד שנראה בן 3.
שיערו היה חום כהה ועיינים חומות ובהירות.
"היי"עניתי בנימוס.
"אני בלייר,בעלי הקונסילרי של ניו יורק"הסבירה.
"גם בעלי"עניתי והיא גחחה.
בעלה התקדם אלייה.שיערו היה שחור ועייניו ירוקות כהות.
"קונדו"אמר האיש ולחץ את ידי בנימוס.
"סטלה"החזרתי ולחצתי את ידו.
הרגשתי יד גדולה אוחזת בגופי.
לוקה.הוא אחז בכתפי ברכושנות ועקף את גופי על מנת לדבר עם האיש הזה.
"אני ממש מתנצל שלואיס הקאפו לא יכל לבוא,אישתו יולדת"התנצל והסביר קונדו.
"זה בסדר גמור"ענה לוקה.

לאחר שדיברתי עם בלייר שעה לפחות.
היא הרשתה לי להרים את בתה הקטנה רוסי.
הרמתי את הפעוטה שצחקקה ממגעי.
בעלה היה נראה מאוד נינוח עם זה ולא היה נראה שהפריע לו.
"מה זה הדבר המדהים הזה?שלום"מלמלתי בקול מתוקה שהרמתי את התינוקת.
אחיה כריסטיאן הביט בי בעייני נץ מגוננות כלפיי אחותו הקטנה.
"אל תתיחסי אלייו,הוא מגונן מעט על אחותו"הסבירה בחייר בנימוס.
השלחתי את ידי על שיערו ופערתי אותו.
הוא חייך חיך ביישני אליי.
התינוקת הקטנה שביידי לא הבינה שאני בהריון ומרוב שהיא אהבה את מגעי היא כמעט בעטה בי אבל הצלחתי להתחמק מזה..

לאחר כמה זמן ישבתי עם הבנות.
לוקה הזמין את המאפיה של ניו יורק למסיבת הילדים שלי שאני עושה בקרוב.
לוקה אמר כמה דברים באיטלקית על אישה יפה.
הגברים בשולחן הביטו בי כמו סוטים.
"הזמן לשמלה השניה"אמרה קיארה ומשכה אותי לשירותים.

היא הלבישה עליי שמלה בצבע זהב הבליטה את החזה שלי ואת הישבן.
הבטן היה מאוד קטנה כך שלא בלטה כל כך.
יצאתי מהשירותים עם השמלה היפה.
כל המבטים של כולם עברו אליי.
לוקה הביט בי כמו חרמן מסריח.
הוא סימן לי באצבעותייו לבוא.הרמתי אצבע שלישית לעברו.
הבנים בשולחן צעקו כמו משוגעים מתגובתי.
"סטלה,מישהיא לובשת שמלה לבנה בחתונה שלך"אמרה אאידה וגרמה לי לחפש את הכלבה.
ראיתי מישהי בלונדינית עם שמלה לבנה.
התקדמתי אלייה והיא ברחה ממני לשירותין.
היא מיהרה לתא אך תפסתי בגופה בחוזקה לפניי שהספיקה לזוז.
הצמדתי אותה בכוח והיא צרחה.
"מי את?"שאלתי.
"אני מוזמנת לחתונה,אני אישתו של הקאפו של ניו יורק"ענתה בפחד.
"לא יכול להיות,היא בלידה"אמרתי.
"מה את רוצה ממני?"שאלתי בעצבים והטחתי את גופה בקיר בחוזקה שגרמה לה לצייץ.
"מה קרה סטלה?"שאלה קיארה.
"מי את?"שאלתי.
"בעלך היה אמור להיות בעלי."ענתה הכלבה בעלת השיער המחומצן.
"יש לך שלוש שניות להגיד את השם שלך ולמה בדיוק באת לפה לפניי שאני מזיינת את אבא שלך"אמרתי.
"אני קמיל ובאתי להתחתן עם לוקה"אמרה באומץ.
"לוקה"צרחה קיארה לפניי שתכננתי לרצוח את הכלבה.
הצמדתי את גופה לרצפה וגופה הוטח בחוזקה.
עליתי מעליה והרבצתי לה.
צרחות נשמעו מסביבנו.מניחה שכולם מביטים בי.
היא העיפה לי אגרוף שגרם לי לאבד שליטה.
הוא היפכה אותנו כך שהיא הייתה מעליי.
היא העיפה לי מכות.
גופה נמשך מעליי על ידיי לוקה.
"לוקה"היא צרחה מהתרגשות הזונה.
"התגעגעתי"קראה.
"מה את עושה פה?"שאל לוקה באדישות.
לאונרדו עזר לי בעדינות לקום מהרצפה.
"הבטחת לי לילה לפניי החתונה שלך עם ההריונית"אמרה קמיל.
"לא הבטחתי לך שום דבר קמיל,היינו ביחד חודש ואת מאוד מתבלבלת עכשיו"אמר לוקה והרים את קולו מעט.
"תראה מה זה,אתה כבר נשוי"אמרה והיציאה אקדח מהמעיל עור שלה.
היא כיוונה את האקדח אליי.
"אם אתה עכשיו לא מתגרש ממנה אני יורה בפרי שלכם"אמרה וכיוונה לבטני.
רייאן הטיח בראשה אגרטל שנשבר עם ראשה,היא נחתה ארצה ואיבדה הכרה.
"כלבה"אמרה סופי מהצד.
"את בסדר?"שאל לוקה וסרק את גופי.
"האקדח לא היה מכוון"אמרתי.
"סתומה"אמרה קיארה מהצד ובעטה לבחורה בראש.
לוקה הביט בי והתנשף ואני הבטתי בו במבט אדיש.