לשבור את הקרח שלו-break his ice{3}

פרק 22-לילה

נקודת מבט לוקה:
אין לי מושג מה האישה הזאתי עושה פה,שנתיים שלמות שלא ראיתי אותה.
קמיל הייתה הסטוץ שלי במשך שנתיים עד שהיא נעלמה ועשתה לי את המוות.
היא עבדה עליי ונסתה לתחמן אותי להתחתן איתה.
כמובן שלא רציתי.
סטלה נכבתה מכל הסיטואציה הזאת.
היא הביטה בי במבט מבין וישבה.
ככה לא תסתיים החתונה שלי ובטח שלא של אישתי.
קמתי וביקשתי מהדי ג'יי שינגן את המחרוזת של השירים הישראלים והאמריקאים שסטלה אוהבת.
קיארה הקימה את כולם מהמושבים.
"אין לי כוח קי"אמרה סטלה וליטפה את בטנה במבט מבואס.
"תזיזי את התחת העסיסי שלך"אמרה קיארה והקימה את סטלה.

לאחר שעתיים רוב האורחים הלכו.
נשארו כמה אנשים בודדים.
"איפה הם?"שאלתי את לאונרדו בעוד שאני מביט ברייאן השיכור שרוקד עם הבנות.
"הם עכשיו באים"ענה.
הדלת נפתחה וזוג מבוגרים נכנסו.
אם אני לא טועה קוראים להם רמבו וסברינה.הם הזוג שטיפל בסטלה לפניי שהגיעה לגיל 18.
שוחחתי איתם ואמרתי להם שיבואו להפתיע אותה.
סטלה לא הבינה מי נכנסו מרוב שהאורות סינוורו אותה.
תיאו הדליק את האורות.
עייניה של סטלה הופערו שהבחינה בזוג המבוגר שמולה.
"מקווה שהיא לא תרצח אותך"אמר לאונרדו.
סטלה רצה לכיוונם וחיבקה אותם חזק.
לאחר החיבוק הארוך ניגשתי אלייהם.
"אני ממש מצטערת שאיחרנו היה פקקים ואיבדנו את הדרך,המלון ביטל לנו את ההזמנה."אמרה סברינה בהתנצלות ולחצה את ידי.
"זה בסדר גמור,אתם תישנו אצלנו היום"אמרתי.
"תודה רבה לך"אמרה.
רמבו חיבק אותי ואיחל לי מזל טוב.

לאחר שעתיים כל האורחים כבר הלכו.
הבית שלנו נוקה על ידיי המנקות והמשרתות בבית.
עליתי לחדר שלי ושל סטלה.
הדלת הייתה פתוחה וסטלה ישבה על הכיסא שלייד החלון ואחזה באנה הקטנה.
סטלה הייתה לבושה בחולצה המכופתרת שלי ובמכנסון קצר.
אנה התכרבלה על החזה שלה.
היא אחזה בה ביד אחת והיד השניה ליטפה את פניה הקטנות.
קפאתי במקום מהמראה הזה.
היא פשוט מלאך חזק שנשלח אליי.
קשה לי להאמין שבן אדם כמוני זוכה באישה הזאת.
בדרך כלל בנים בעולם שלנו מסתובבים עם נשותיהם בשביל הכבוד שלהם.
הם צריכים אותן להבאת יורשים או לפורקן יומיומי.
אבל זה לא ככה עם סטלה.
אני צריך אותה לנשמה השבורה שלי.
כל יום שאני רואה אותה ואת הנשמה היפה שלה אני מרגיש כאילו היא מרפאת את ליבי מחדש.
כל הצלקות שעל פניי ועל גופי.
היא ליטפה ונישקה באותו הלילה.
הרגשתי כל כך חיי.
באיזשהו שלב היא הסחינה שאני צופה בהן.
היא הסתובבה אליי.
היא קמה ממקומה עם אנה הישנה בידיה.
"סליחה שלקחתי לך את החולצה,קיארה הגזימה פשוט עם הלבוש שהיא שמה לי בארון"הסבירה בהתנצלות.
"זה בסדר,זה שלך"אמרתי בחיוך צדדי.
"אני אשים אותה אצל גרייס ואלך לישון"הסבירה.
היא יצאה מהחדר שלנו עם התינוקת.
בנתיים אני התארגנתי לשינה.

לאחר כמה דקות סטלה חזרה בלי התינוקת.
היא התיישבה על המיטה שלנו.
"בחיים שלי לא חשבתי שאני היה נשואה בגיל 21"אמרה סטלה.
"ועוד עם תאומים"ענתה.
"אגב,אני ממש מצטער לגביי הריב לפניי יומים""אמרתי.
"לא,אני צריכה להתנצל.אני זאתי שלא אמרה את המין של הילדים שלך"ענתה.
"בן ובת"אמרה וגרמה לליבי להעצר.
לאחר כמה רגעים של שקט.
לא הצלחתי להוציא מילה מפי.
"אני מאושר שאת אישתי סטלה,אני מאושר מזה שאת קיימת בעולם שלי וסוחבת שתי ילדים ממני"אמרתי ונשכבתי ליידה.
"לוקה"אמרה סטלה ונשכבה לצד שלי.
"מה פנתרה?"שאלתי.
"אני רוצה שמחר נעשה משהוא"אמרה ונסתובבה אליי.
"כל מה שתרצי"עניתי.
"אני רוצה ללמוד עלייך לפניי שאני אלמד אותך"אמרה.
"אני על זה"עניתי.
לאחר כמה דקות של דיבורים סטלה נצמדה אליי וידיי ליטפה את בטנה.
הרגשתי את הבעיטות שהיא חווה.
"סטלה,את תהיי אמא מדהימה"אמרתי לסטלה.
"לילה טוב"אמרה והביטה בי עם עייניה היפות.