Dangerous Love [1]

פרק 52- איבוד שליטה

רפאל-

מהרגע שסילביה קמה וברחה מחוץ לאיצטדיון, איבדתי את סבלנותי אל המזדיין הזה. שברתי לו עצם בצוואר והוא מת.

כמה דקות של חיפושים הרגישו כמו נצח, ואני חצי זועם חצי דואג. מה לא היה מובן בלא לקום מהמושב? מה לא פאקינג היה מובן?

ראיתי שהיה לה קשה, ראיתי את הקושי שלה בעיניה אבל פאק, היא לגמריי עוררה הרבה לחשושים.

ואז.. אני שומע את קולה.

"תזיין אותי כבר, תדפוק אותי כמו שאתה רוצה" היא לוחשת, יושבת על השיש ותחתון דק מפריד בינה לבין ניקולאס.

ניקולאס?

ברונו וליליאן נשארו בחוץ, אני זורק את גופו הכבד ומטיח אותו ברצפה.

עיניה היפות של סילביה מוצאות אותי.

היא התכוונה להזדיין איתו? לבגוד בי?.

"מה את פאקינג חושבת שאת עושה!" אני נוהם, עיני שולחות לה גיצי אש ואני תופס אותה ממותניה ומחזיר אותה אל הרצפה.

סילביה המומה, מנענעת בראשה "לא.. זה לא מה שאתה חושב".

"תזיין אותי ותדפוק אותי כמו שאתה רוצה? איך אפשר להבין את זה בדיוק?!" ידי לופתת בידיה והיא נאנקת בכאב, מובלת אחריי אל הרכב שמחכה לנו.

אני פאקינג מאבד שליטה.

"רצית להזדיין איתו?" קולי נמוך, מסוכן.

סילביה עדיין מזועזעת, בעיקר מהמראה הפרוע שלי "קודם כל, תתנקה. הדם עליך עושה לי בחילה".

דם על שיניי, על בגדיי.

"תעני לי!" אני מטלטל אותה, דוחף אותה בכוח אל הרכב והיא עושה זאת בלי התנגדות.

"מה קרה?" שואל ברונו, לא מבין על מה הזעם שלי.

סילביה פוצה את פיה "זה לא מה שראית רפאל".

אנחנו עוד נברר את זה.

"ברונו, לך תביא את ניקולאס השיכור מהשירותים" אני פוקד, הוא יוצא וחוזר כשניקולאס מהלך בקושי על רגליו.

"אני לא מעוניין לראות אותו עכשיו, קחו אותו ברכב נפרד. מחוץ להישג ידה של סילביה" אני אומר, שפתיי מכווצות ובעורקיי זורם אדרנלין מסוכן.

ליליאן וברונו מחזיקים אותו, ועוברים יחד איתו לרכב אחר. אני לוקח את מושב הנהג, לוקח שליטה על ההגה וסילביה לידי שקטה.

היא מתחילה לומר משהו אך אני קוטע אותה "אל תזייני לי את השכל בשקרים שלך, שמעתי בדיוק מה אמרת".

סילביה נאנחת "אם רק תנסה להקשיב לי-".

"תשתקי!" אני צועק ומגביר את מהירות הרכב, לוחץ על הגז בעוצמה כלכך חזקה שסילביה נדבקת את המשענת מאחור.