Dangerous Love [1]

פרק 57- אהבה באוויר

סילביה-

אני שפופה קדימה, זה עינוי. ידיי קשורות באוויר אל משענת המיטה, ישבני פתוח אליו לרווחה. זה כואב, זה שורף, זה מענג.

"יפה.. ועכשיו אני רוצה לשמוע אותך צורחת את זה בערפול חושים" קולו הבס מצלצל באוזני, הוא קם ממני לזמן קצר וחוזר.

אני מרגישה נוזל קר על ישבני ואני קופצת וכמעט שנופלת קדימה על הכרית "מה זה" הקול שלי צרוד, מותש.

"חומר סיכה" הוא לא מדבר הרבה, הוא פועל בקצב. ידו מורחת על ישבני את החומר ואני חורקת שיניים, מתנסה בזה בפעם הראשונה.

"אף פעם לא עשיתי את זה מאחור" אני מובכת, לחיי מתלהטות ואני מודה על הרגע שרפאל לא יכול לראות את פניי.

"אני יודע, אני רואה כמה את צרה" הוא מפתיע אותי, טופח על ישבני בטפיחה רכה ומעסה שוב את המקום עד שמחליט שזה מספיק.

אני פוחדת, מעולם לא פחדתי ככה לפני. אני מתקשחת כשקצה איברו מורגש בפיתחי ואני עוצרת את נשימתי בבהלה, מייללת.

"תרפי" הוא פוקד, מטלטל מעט את גופי ומשחק בדגדגני המגורה, שמייד מחזיר לו בטיפטופים קלים. הוא לבוש כמעט לגמרי בעוד אני עירומה לחלוטין.

אני מרפה את גופי, עדיין אותה תחושה מוזרה שאופפת אותי בפי הטבעת. זה יכאב?

רפאל אוחז את שני פלחי ישבני ופותח אותם, מכניס את איברו עוד קצת. אני זועקת, צורחת אל הכרית. זה שורף, זה.. צרחה נוספת יוצאת ממני והוא עוצר שם, ממלמל לי שהוא אוהב אותי.

"מצטער.." הוא לוחש, נכנס עוד קצת עד שלא נותר לי מקום בריאות לקחת אוויר. אני טובעת קדימה, מתכווצת ומתהדקת סביבו. אני רוצה להתרומם אבל רפאל עוצר אותי בלפיתה חזקה בצווארי, לוחץ ודוחף את פרצופי חזרה אל הכרית.

אני לא שמה לב שאני מאבדת את ראשי, כל מה שאני מרגישה זה אותו. אותו בתוכי, מסובב, דוחק את עצמו חזק יותר.. מהר יותר.

"פאאאקק" אני מגרגרת אל הכרית, ידו בצווארי לוחצת. גופו חובט בי מאחורה ועם כל כניסה הכאב הופך לעונג. אני צורחת באופוריה, מייבבת.

"אני אוהב את ההתנהגות הפרועה שלך" רפאל אומר לי, וכשנכנס חזק יותר אני מתכווצת ודמעות הכאב נמצאות שם. ידיי הקשורות לא מאפשרות לי להיות בתנוחה נוחה, אני נשלטת על ידו ועל פי רצונו.

ביטני קורסת קדימה בדחיפות האחרונות, אני כלכך תשושה. הוא גומר ומעיף שפריצים לכל עבר על ישבני, על רגליי. אני גונחת באיטיות ומרשה לגופי להרפות על המיטה בחבטה.

אני יכולה לשמוע את החיוך בקולו של רפאל "אני רואה שנרגעת, בהחלט צדקתי".

הוא משחרר את ידיי מהאזיק ואני מאפשרת להן ליפול לצידי גופי. שנינו מזיעים, זה היה הסקס הכי טוב שקיבלתי מגבר. רפאל מעלה חזרה את מכנסיו וסוגר את הרוכסן.

הוא שוכב לידי במרחק נגיעה ואני מתכרבלת בחיקו. הוא עוטף את גופי בזרועותיו הגדולות והחמות, אני מרגישה בטוחה ומוגנת.

אחרי כמה דקות של שקט ונשימות איטיות ושטוחות שלי רפאל מדבר "אם את שומעת אותי תהנהני עם הראש". אני מוזיזה את ראשי בתגובה.

"אני רוצה שנדבר על הפלאשבק שהיה לך קודם, שהיה לך גם אתמול" הוא אומר ועוצר אותי בעזרת ידו על פי "תקשיבי לי רגע, אחר כך תדברי. אמא שלך לא מתה באשמתך, אני רוצה שתביני את זה. היא עשתה עסקים עם האדם הלא נכון, עם רוצח אכזרי והיא ידעה את זה. היא ידעה שאם לא תשלם את החוב זה יעלה בגורל חייה ומשפחתה".

אני מקשיבה בשקט ובריכוז. הוא ממשיך "היא בחרה לעשות את מה שעשתה ואת לא אשמה בזה. אמא שלך העדיפה שתגני על חייך מאשר שתחטפי ותמותי יחד איתה. אני רוצה שתפנימי את זה, זו הייתה הבחירה שלה. זו לא הייתה אשמתך".

המילים שלו חיממו לי את הלב "אני.. אני יודעת שזה מה שהיה צריך לקרות אבל אני עדיין מרגישה את האשמה, אהבתי אותה. היא בכל זאת הייתה אמא שלי".

"נסיכה.. את חושבת שאמא שלך הייתה רוצה שתבכי על זה? לא. אמא שלך רוצה שתמשיכי בחיים ותהיי ילדה מאושרת, תוכיחי לה את זה. אל תתני לאשמה לשלוט עלייך" הוא נושק למצחי ואני מחייכת לעצמי.

"אתה חמוד כשאתה ככה" אני פורעת את שיערו, מתגרה בו.

"מה אמרת שאני? תחזרי על זה" קולו מלא בצחוק, בחוסר אמון. הרצינות שלו נראית מעורערת.

"אתה חמוד" אני צוחקת לגופו ומקבלת מכה קטנה בישבן.

"זה מה שאת חושבת עליי?" רפאל מרים גבה, מסובב אתו אליו כך שעיניו הירוקות מתגרות בי.

"כן" אני מצחקקת ממבטו המופתע.

רפאל מדגדג אותי ואני מתגלגלת מצחוק, נחנקת וכמעט ונופלת לרצפה "דיי..דיי" אני מצליחה לומר בין ציחקוק לציחקוק. אני לא מצליחה לנשום מרוב צחוק.

"פעם אחרונה שאת אומרת לי שאני חמוד" רפאל מזהיר ועוצר, אני מהנהנת ולוקחת נשימה עמוקה ולבסוף אני נרדמת בין זרועותיו.