46

334 17 1
                                    

"ליאו!" צעקתי בקול.

אבל אף אחד לא ענה ,המעיל לא עבד!הוא בטח לא סגר אותו כראוי! בזמן שאני שכבתי מוגנת הוא נשרף למוות!

"מלודי תירגעי עוד ישמעו אותך" קולו של ליאו נשמע מאחורי

"ליאו!" צעקתי וקפצתי עליו,חיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי .

"איבדנו את המסננת ,הבקבוק והפלסטרים האש לקחה הכל" הוא אמר מחפש משהו

"אנחנו הולכים להרוג עכשיו את פיטר! בוא נתקדם לקרן השפע!" .

"זה לא רחוק" ליאו הסיט מין וילון של צמחים מטפסים וראיתי את קרן הפשע,מולי.

כמה כבר הספקנו להתקדם שאנחנו קרובים כל כך? כרנאה בשרפה לא שמנו לב ועברנו המון דרך.

עכשיו שליאו עם הגב אלי אני יכולה לראות את הצלקת של השוט על גבו ארוכה ומכוערת. הוא הביט בי והסטתי את פניי ממנו.

יצאנו אל קרן השפע,דרוכים להרוג ואנחנו גם יודעים מה המטרה-פיטר.

בלי הכנה מוקדמת ראינו אותו גם הוא מוכן להרוג .

פיטר כיוון אלינו את הקלשון,לא אלינו -אליי.

הוא רנאה הרבה יותר טוב עכשיו,בריא לא כמוני וכמו ליאו הוא נראה חזק .

למרות שהיינו שתיים נראה שאנחנו שווים כי ליאו היה פצוע וחבול כמעט בכל חלק בגופו הוא בקושי התקדם מקודם ואני שרוטה מהקרב עם קמרון ומותשת מהלילה הארוך.

"אז אנחנו נפגשים שוב אה פלאונדר? חשבתי שלא תשרדי עד הרגע הזה" הוא חייך את החיוך השטני שלו והביט בי,רק בי.

"עזוב אותה פיטר! הקרב ביני לבינך עוד לא נגמר!"

"אל תדאג אני גומר אותו עכשיו" הוא התקדם בצעדי ענק לכיוונינו עם קילשון מונף קדימה .

ליאו גם התכונן עם החנית שהבאתי לו כשנכנסנו לקרן ואני עם החצים הנותרים שלי.

יריתי חץ אחד וזה פגע בו אבל לא נראה שעשה משהו.יריתי עוד אחד לחזה אבל זה לא פעל,שום דם לא ניתז ושום חבלה לא נראה שמזיזה לו.

הוא כבר היה קרוב לליאו ונלחם בו- ליאו עם החנית ופיטר עם הקלשון.

יריתי עוד חץ אבל רנאה שזה לא עוזר

"הוא עם אפוד מגן!"ליאו צעק לי

לא ידעתי מה לעשות,לא היה דבר שהיתי יכולה לעשות כדי למנוע את זה

פיטר התרחק מליאו והשתטח על הרצפה,שנייה לאחר מכן הייתה בידו מין כדור כזה.

הואזרק אותו על הרצפה ו..

"שחור.."השתעלתי "הכל שחור " ענן שחור כיסה את כולנו

"מלודי?!" קולו של ליאו הנחה אותי אליו אבל זה היה מאוחר מידי שמעתי זעקה איומה וזיהיתי שזה קולו של ליאו.

"ליאו?! ליאו?!" אמרת מגששת באפלה,לפתע יד חזקה תפסה בי וצרחתי הוא סתם לי את הפה ולחש באוזן

"תברחי מלודי,הכי רחוק שאת יכולה!" קולו של ליאו היה עמום ולא ברור אבל ידעתי המ הוא רוצה ממני. לא התכוונתי לעשות את זה אבל לגלות שהוא עדיין חיי היה הקלה בשבילי.

הפחד הוא שגרם לי לבכות והדמעות נחתו על ידו

"אל תבכי,לא עכשיו מלודי" הוא לקח לי דמעה אחת בעזרת אצבעו וחיבק אותי "אני אסתדר כאן,אבל עלייך להיות אמיצה ולעשות מה שאני אומר לך " הנהנתי ענן העשן התחיל להתפזר וראינו את דמותו של פיטר מניפה לכל עבר את הקילשון .

הרגשתי טיפות נוחתות לי על היד–דמעות? לא זה לא הגיוני ,הרמתי את ידי וקירבתי אותה אל פניי. נוזל סמיך ואדום נצץ עליהם, דם! ליאו מדמם!

משחקי הרעב ה48: סיפורה של מלודיWhere stories live. Discover now