פרק 13

544 20 3
                                    

13:

"או סליחה" אמרתי מרימה כמה ספרים שהפלתי לרצפה

"זה בסדר " הוא אמר והביט בי עיניו היו חומות זהובות מבעד למשקפיים הגדולים.

הוא אסף את ספריו החזיק אותם ביד אחת והושיט את ידו

"קמרון-מחוז 3" ידעתי שזיהיתי אותו ,הוא הבלונדיני שישב ליד ליאו

"מלודי –מחוז 4" אמרתי מושיטה את היד חזרה

"אני יודע מי את" הוא אמר מצחקק "את יודעת לעשות רעש אמרו לך את זה כבר?"

אם הוא היה אומר לי את זה אתמול בטח הייתי מתפוצצת אבל לאחר המפגש עם הסטייליסטית והצוות שלי יצאתי בהרגשה טובה.

"אז מזה כל הספרים האלה?" שאלתי אותו ובאמת שהסקרנתי

"אל תגלי לאף אחד,אבל אלה ספרים עם שמות של סוגי צמחים" הוא אמר בלחש

שמות של סוגי צמחים "אווו סוד "חשבתי לעצמי אבל כנראה עשיתי פרצוף מתאים כי אחרי זה הוא אמר

"את יודעת שאסור להתאמן מחוץ לחדר האימונים ככה אמרו היום אבל לא יכלתי לעצור את עצמי,צמחים תמיד סיקרנו אותי" הוא אמר מחייך

האמת שאני לא יודעת כי לא הייתי באימונים אבל לא הרגשתי צורך מיוחד להזכיר לו את זה

"אה כן"

"את רוצה אולי ספר אחד,את יודעת שיעזור לך להירדם"

"למה אתה חושב שאני לא נרדמת?"

"המיועד השני מהמחוז שלך לא נרדם אז חשבתי שגם עלייך עובר משהו,במיוחד לאחר שצעקת עליו"

הוא הושיט לי את אחד הספרים ולקחתי אותו

"אני חייבת ללכת" אמרתי והתקדמתי במהירות לחדרים ,ליאו לא נרדם אני לא נרדמת.

אנחנו חייבים לחזור לדבר ואני חייבת להבין מה קרה שהגענו למצב כזה.

הלכתי לחדר של ליאו ודפקתי בדלת אבל אף אחד לא ענה והיא הייתה נעולה,לבסוף המשכתי לחדרי ושקעתי בשינה עמוקה .

למחרת בבוקר הלכתי בלי השכמה לחדר האוכל הפעם שמתי את השרשרת אבל היא הייתה גלויה לעין .

שוב ליאו ישב עם מיועדים אחרים ואני בחרתי לשבת לבד לא היה לי חשק להקנטות של ליבי וניק .

אכלתי שלושה קוראסונים בצבעים שונים ושתיתי שתי כוסות תה. ואז הבחנתי בקמרון נכנס לחדר האוכל ,שערו היה פרוע משינה והוא נראה עייף מאוד,לפתע הוא התקרב אלי וישב לידי.

"קראת הרבה אתמול?" שאלתי

"רואים עלי ?" הוא שאל בזמן שגנב לי את אחד הקוראסונים

סידרתי לו את השיער ככה שיראה נורמאלי לפחות וקלטתי את ליאו מסתכל,אז משכתי את הסידור קצת יותר זמן..

אחרי הארוחה הלכתי עם קמרון לחדר האימונים,הוא המליץ שנלך לעמדת הקשתות כי אבל אני העדפתי לחנית או לקלשון כי שם באמת שלטתי אז לבסוף הלכנו לחנית.

הראתי לקמרון איך לזרוק חנית והוא היה דיי טוב בזה

"צייד " הוא לחש לי ולא הייתי צריכה לשמוע עוד,כנראה במחוז שלו הוא עני וצד,שמעתי שגם במחוז שלנו יש כאלה שצדים אבל מעטים כי המחוז שלנו דיי עשיר במזון.

לאחר החנית עברו לקשת ומקשת הוא התעקש שנלמד איך להצית אש.

זה היה החלק הקשה ,ידעתי איזה צמחים לאסוף אבל אל ידעתי איך להשתמש באבנים גם קמרון התקשה אבל אני פשוט לא היית מרוכזת, כי מהרגע שבו ליאו נכנס לחדר האימונים הוא מסתובב עם הבלונדינית הזו כל הזמן ונראה שהם נהנים .

באימונים הספקתי הרבה ולכן הייתי עייפה,אבל הרגשתי חייבת לדבר עם ליאו אני חר יכולה לאבד אותו זה כואב מידי.

הלכתי לחדר שלו ושוב הוא לא היה שם אז חיכיתי וכנראה בשלב מסויים נרדמתי.

משחקי הרעב ה48: סיפורה של מלודיWhere stories live. Discover now