משחקי הרעב ה48: סיפורה של מלודי

20

פרק 20:

"שלום לך מלודי!" אמר פאז בשמחה

"היי" חייכתי

"אז יש שמועות שיש פה ילד של מנצח,יש לך מושג מי זה יכול להיות?" הוא קרץ לי

"אני חושבת שאתה מדבר עליי,אבי ניצח במשחק ה25 " ואז נזכרתי באבא שלי,איך הוא לא עלה לי לראש כל הזמן הזה

"את חושבת שתתמודדי בזירה?"

"אני יודעת שזה לא יהיה קל,הכרתי פה אנשים יקרים ואת הזוג שלי למחוז בוודאי לא אצליח להרוג"

"אני מקווה שתשרדי...אז אבא מחכה לך במחוז אה?,מה עם אמא גם היא מחכה למנצחת השנייה במשפחה?"

"אני מקווה שכן כי אם לא הולכת להיות לה הפתעה "

"וחבר,יש לך בבית?"

"כן!" שוק ,כולם בשוק "אחד בבית ואחד פה" חייכתי מרוצה מעצמי

"אני לא מבין.."

"הדבר החשוב לי מכל זה שני החברים הכי טובים שלי ליאו וקן,את ליאו תפגוש וקן...קן מחכה לנו בבית" שאמרתי את שמו של קן צמרמורות החלו בגופי,אבל השתדלתי להתעלם

"לפי הסומק על לחייך אני מניח שקן מחכה במיוחד לך אה?"

"אנחנו חברים כבר 8 שנים ,אני רק מחכה לראות אותו שוב " אמרתי בתקווה שיבין שזו התשובה למכתב שלו שאני מתגעגעת אליו ולא כועסת

רציתי להמשיך רציתי לדבר על קן,ידעתי שעם ליאו אני לא יכולה לדבר וסוף סוף שמישהו מתעניין לגביו לא רציתי שזה יפסיק,חסרה לי הקרבה הזו זה כאילו שמשהו רציני השתנה ביני לבין ליאו ורק עכשיו שמתי לב לכך.

תורו של ליאו הגיע מעדתי בדרך לכיסא שלי בגלל הזנב המטופש הזה וחזרתי לכיסא מחכה לשמוע מה יש לליאו להגיד .

"ליאונרדו נכון?" שאל פאז בהתרגשות

"אתה יכול לקרוא לי ליאו "הוא חייך והניף את שערו

"אז ליאו,איך אתה מתכנן לשרוד בזירה?"

"אין לי כל כך אסטרטגיה ,אבל אני יודע מה אני הולך לעשות"

"ומה זה?"

"להגן על מלודי!"

"אני לא חושב שזה קרה בעבר,אתה מנסה לומר שאינך רוצה לנצח?"

"לא כל עוד יש למלודי סיכוי,אתה מבין פאז המשחקים האלה אולי יכולים להכריח אותי לעזוב את ביתי וללכת נגד כל עקרונותיי אבל הם לא יגרמו לי לאבד את ריגשותיי ואת עצמי."

ליאו נראה כל כך מקסים על המסכים הגדולים,האיפור ששמו עליו מדגיש את עיניו הירוקות ושערו האדמוני פרוע בצורה כל כך מקסימה.

"אני מקווה שאתה צודק ליאו,לא פעם ראינו אחים נלחמים עד המוות בינהם ,מחזה קשה אומנם אבל אתה צריך לחשוב על ההשלכות שאין דרך חזרה.....אז אתה בעצם התנדבת נכון ליאו? בגלל שאתה חושב שלך יש סיכוי גדול לנצח או בגלל מישהו או שאני צריך לומר מישהי" פאז קרץ לקהל וראיתי את המצלמה מכוונת אלי

" התנדבתי במטרה להציל את חיי אחי,ואת החיים של מלודי . אני לא חושב שיש לי יתרון כלשהו על שאר המתמודדים "

"מלודי..המרואיינת הקודמת?"

"היא ולא אחרת"

"אוו חברים אני חושב שיש פה רגשות מעבר למה שאנחנו מכירים, אתה רוצה לומר לנו משהו ליאו?"

"אני ומלודי באנו לפה חברים טובים ואחת מאיתנו תחזור עם זיכרונות מהשני..כך לפחות אני מקווה" כולם שמו לב שהוא אמר אחת,קמרון מסתכל עלי,כולם בעצם מסתכלים עלי ,כל פנאם כועסים על זה שבראיון הזכרתי את ליאו פעם אחת ואחרי זה דיברתי על קן הבאזר מסמן שליאו יחזור לכסא שלו ותורה של המתמודדת ממחוז 5

"טוב תודה לך ליאו,ואני בטוח שכולם רוצים לשמוע עוד ממך"

ליאו חזר לכסא לידי וחייך אלי כאילו כרגע האו אל הכריז שיגן עלי,שינסה בכל כוחו להציל אותי.