פרק 6:
הכניסו אותנו לקרון,הבטתי בחלון ראיתי את המחוז הולך ומתרחק ממני ,כל מה שהיה שם עבר ואולי לא ישוב לעולם.
נכנסתי לחדרי והבטתי במה שסביבי ,החדר היה מלא בגדים ומיטה גדולה.
אוכף שקט אחד נכנס לחדרי וקרא לי לאכול אבל העדפתי שלא ,איני מסוגלת להסתכל על ליאו עכשיו,כל הזמן הזה שבילינו ביחד רק כדי להגיע לרגע הזה הרגע בו זה אני או הוא.
כשהורדתי את השמלה מעלי שמעתי משהו נופל מהכיסים חיפשתי מסביבי וראיתי על הרצפה שרשרת כסופה ,הרמתי אותה ונזכרתי ברגע שקן הכניס את ידו לכיסי,כנראה הוא השאיר אותה שם . שמתי את השרשרת באחד הקופסאות בחדר,לא היה לי חשק לחשוב עלייה עכשיו.
והתלבשתי לשינה,היו שם מלא כותנות אבל הפעם החלטתי על פיג'מה .
כמעט נרדמתי אבל דפיקה בדלת הפריעה לי
"מי שם?" שאלתי ישנונית
"ליאו" הוא אמר בשקט פותח לאט את הדלת
"מה,מה אתה עושה פה?" שאלתי משפשפת את העיניים
"אני מצטערת שהערתי אותך"הוא נכנס עם מגש בידו "אבל חשבתי שאולי תיהי רעבה" הא אמר מחייך, באמת הייתי רעבה וישר קמתי מהמיטה
ליאו ישב לידי על המיטה ואני בנתיים זללתי ,והתחלתי לבכות.
ליאו הביט בי וגם הוא התחיל לבכות,חיבקנו אחד את השני בוכים בלי לומר מילה ונרדמנו.
בבוקר קמתי בין זרועותיו של ליאו,זה לא מוזר לי תמיד עשינו מסיבות שינה שהיינו קטנים ואני תמיד ישנתי אצלם והם אצלי.
עיניו היו שלוות ושערו האדמוני נחת על הפנים שלו בצורה מקסימה ,קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים.
שחזרתי ליאו כבר התעורר
"בוקר טוב" הוא אמר
"בוקר טוב" חייכתי אליו
הוא יצא מהחדר ואני התחלתי להתלבש,שסיימתי יצאתי מהחדר וראיתי אות מחכה לי
התקדמנו לעבר חדר האוכל אבל ליאו עצר ותפס בידי.
"מה?"
"אנחנו נצטרך לדבר על זה בסופו של דבר" הוא אמר,וראיתי את הצד הבוגר שבו
"אני יודעת,אבל אפשר לעכל את זה קודם?,קצת קשה לי"
"כן,אבל תתגברי על זה אחרי האוכל כי אנחנו לא נמשיך ככה,לא בילינו ביחד שמונה שנים כדי להפסיק לדבר עכשיו"
נכנסנו לחדר האוכל וליבי וניק כבר התחילו לאכול ממזמן,ניק מכיר אותי כבר ממזמן האו הרי אחד מהמנצחים אז מידי פעם חלף ביננו שלום.
אבל לראות כל יום בת אחרת אצלו הגעיל אותי ולא חשבתי שיגיע היום שיהיה לי שיחה מלאה איתו .
אני לא יודעת מה הולך להיות בשיחה עם ליאו,אם אצליח לספר לו על הנשיקה עם קן,או אם אני צריכה בכלל אבל אני מקווה שגם כשאספר לו הוא לא יכעס,כי אני לא יכולה לאבד אותו,לא עכשיו
YOU ARE READING
משחקי הרעב ה48: סיפורה של מלודי
Fanfictionמלודי בטוחה בעצמה שלא תיבחר,למרות שאביה היה פעם במשחקים היא יודעת שהוא יגן עלייה מלחזור לשם. אבל התוכניות אף פעם לא נשארות כמו שהן. בסיפור בו מתערבבים רגשות שלא הרגישה אף פעם,מלודי מנסה לעשות את הטוב ביותר ולהיאר נאמנה לליאו ולקן חבריה הטובים,אבל מה...
