פרק 22:
לוח המתכת עלה ואני עליו.
ראיתי את הזירה מסביבי,המון פרחים היו מפוזרים בקרן השפע ודשא שהגיע לי עד הברכיים היה בינהם,פרחים בכל מיני צבעים מחולקים לחלקות סביב הקרן,יער סבוך נראה רחוק ומאחוריי היה ים אבל נראה שאי גדול מאחוריו ,
60 שניות-לא ידעתי אם להקשיב לעצה של ליאו הוא עמד ליד מיועד אחר ונראה שהוא מחפש גם חפצים
50שניות- הוא אמר לי לא לקחת כלום פשוט לרוץ אבל אני חייבת לקחת משהו כדי לשרוד
40 שניות- אני מתבוננת סביבי ואני לא רואה כלום,אין מה לקחת איפה כל כלי הנשק
30 שניות- משהו נוצץ הבזק בעיני כמה צעדים ממני ,מזה?
20 שניות-אני אקח את זה לא משנה מה אני ארוץ אקח וישר ליער בתקווה שאמצא את ליאו שם
10 שניות- טוב זהו עלי להתכונן לריצה הדבר הזוהר זה מה שאני לוקחת
5 שניות-הבטתי פעם אחרונה סביבי כדי לראות מי לידי,מצד אחד היה גיל ובצד השני נערה לבנה בעלת שיער כמעט כסוף ועיניים כחולות גדולות
0 שניות-יצאתי לדרך רצתי וישר חטפתי את הדבר הנוצץ-קשת! המשכתי לרוץ לכיוון היער וראיתי המון מיועדים נופלים בלי לשים לב גם אני נתקלתי במשהו ונפלתי נתקלתי בחבילה שחורה,אני לא יודעת מזה אבל הרמתי את זה ואז הבנתי- החפצים מוחבאים בדשא הגדול .
לפתע התקרבה אלי נערה גדולה עם חרב ביד התכוננתי להילחם אבל לא הצלחתי לתפוס את אחד החצים היא הניפה את החרב ושרטה לי את היד.
בפעם השנייה ידעתי שלא תפספס .
עצמתי עיניים ואחזתי בשרשרת בתקווה שזה יהיה מהיר אבל לא קרה דבר.
לפתע משקל כבד נחת עלי וזרקתי את הילדה על הרצפה .
הוצאתי את הסכין שנתקעה לה בגרון וראיתי את קמרון קורץ לי ורץ לתוך היער.
הבטתי סביבי וראיתי את מיילי.
מיילי נלחמה כרגע עם עוד מיועד בגילה כנראה .
היא עם חנית והוא עם קלשון היא כמעט ונכנעה אז זרקתי את הסכין של קמרון לכיוונו ופגעתי לו ביד מיילי ישר תקעה בו את החנית והתחילה לרוץ לכיוון היער,וכך גם אני.
לא יודעת למה לא המשכתי עם מיילי,כנראה פחדתי שכל רגע בקרן השפע מסוכן .
המשכתי לרוץ לתוך היער,מחזיקה בידי המדממת .
היער נעשה סבוך יותר ויותר הייתי צריכה לחתוך ולרמוס צמחים בדרך.
המשכתי לרוץ קדימה,נראה שאני עולה כי הדרך נהיית יותר קשה
רצתי מהר אבל לא היה אפשר לראות את ההמשך מרוב צומח אז החלטתי לעצור ולראות מה יש בקופסה השחורה.
פתחתי אותה והייתה שם כלי מרובע עם חורים קטנים . לא הבנתי למה צריך אותה אבל שמתי אותה בחגורה.
ישבתי מתחת לעץ לנוח כשחץ פספס בקצת את ראשי ונתקע בגזע .
YOU ARE READING
משחקי הרעב ה48: סיפורה של מלודי
Fanfictionמלודי בטוחה בעצמה שלא תיבחר,למרות שאביה היה פעם במשחקים היא יודעת שהוא יגן עלייה מלחזור לשם. אבל התוכניות אף פעם לא נשארות כמו שהן. בסיפור בו מתערבבים רגשות שלא הרגישה אף פעם,מלודי מנסה לעשות את הטוב ביותר ולהיאר נאמנה לליאו ולקן חבריה הטובים,אבל מה...