המנהל שלי/ /my manager

פרק 42- הכל אפשרי

קמתי בבוקר ושוב. הקרירות הזאת. אני לבד.
שמעתי תקתוק חלש, והרמתי את עיניי לדלת שנפתחה ועמדה שם אחת מהעוזרות שלו.
״אליזבת׳, האוכל מחכה לך למטה.״ הודיעה והלכה. וואי מזרים אוכל.
טחנתי הרבה שוקולד אתמול זה עוד מעט יבלוט.
קמתי מהמיטה והלכתי לסדר את עצמי. בפנימייה עוד התאפרתי קצת אבל פה ממש לא. ואני מרגישה עם זה הכי בנוח. אריק נותן לי להרגיש כמו הבחורה הכי יפה שקיימת.
לעזאזל בא לי שהוא יהיה איתי פה עכשיו, זה כבר היה משנה לי את כל המצב רוח המעצבן הזה.

-

לא עשיתי כלום כל יום, תרתי משמע.
שכבתי על המיטה עם כל מיני מחשבות. אני מרגישה קלועה כאן, והקטע שאין מה לעשות כאן. אז פשוט חיכיתי לערב וירדתי לאכול.
אכלתי שני שניצלים וקצת אורז. וזה השביע אותי.

לפתע הרגשתי זוג ידיים עוטפות את פלג גופי העליון וידי עלתה על ידו בשנייה. ״כמה שאני רעב״ מלמל ועזב אותי.
״אריק רציתי לשאול אותך משהו״ אמרתי כשהוא לקח שניצל ודחף לפיו. הוא הנהן ובכך אמר לי להמשיך. נשמתי עמוק.
״מתי אני יכולה לחזור לפנימייה?״ שאלתי בחדות. אין לי מה לעשות כאן. רוב הזמן שאני כאן אני רואה טלוויזיה ומתישהו גם זה משעמם. בפנימייה יש לי עם מי להיות ביום יום ולא להיות קלועה בחדר כי אין מה לעשות מחוץ לו. הוא בלע את כל מה שהיה בפיו.
״את רוצה לחזור?״ שאל בטון קצת המום. מה הוא ציפה? שאני אחיה כאן לנצח?. ״כן״ עניתי, הוא הנהן וקמתי ממקומי. התכוונתי ללכת להביא לי מים אבל הוא עצר אותי עם גופו שהתקרב אליי.
הריח שלו, ישבור אותי תמיד. הוא הניח את ידיו על מותני וקירב אותי אליו. ראשו צנח לשקע צווארי והרגשתי את כל גופי נדלק.
למה אני במחזור?!. אם לא הייתי נגעלת מהדם הייתי שוכבת איתו כל-כך הרבה פעמים. עד שהייתי מתעייפת.
״אבל מחר, טוב?״ שאל בקול הצרוד שלו והניח נשיקה שם. תכננתי ללכת היום, אבל זה כבר לא יקרה.
״אני חייב לישון איתך עוד פעם אחת אחרונה.״ ידו עלתה לשדי נוגעת לא נוגעת. יצאה ממני גניחה חסרת מעצורים. שמעתי את נשימתו הכבדה. ״ט-טוב״ רעדתי מעט. והרגשתי אותו מהנהן. הוא אחז בי חזק והרים אותי. לא כרכתי סביבו את רגליי ונראלי שהוא כבר הבין שאני לא רוצה לעשות את זה במחזור.

הוא הוביל אותי לחדר, והניח אותי על המיטה. ישובה. כשהוא עומד מעליי. הסתכלתי עליו מלמטה והוא ליטף לרגע את סנטרי. למה שאני בעצם לא..
הוא התרחק ולקח מגבת. ״אריק״ קראתי לו והוא המהם תוך כדי שפשט את חולצתו. ״בוא״ דרשתי ממנו. הטון שיצא לי... טון יותר מידי חרמן. לא משהו שהכרתי בעצמי. גם כשאני חרמנית, זה לא כזה חזק בשביל לרדת למישהו ופה אני פשוט מרגישה טוב. טוב מידי. והוא מחרמן לי את הצורה.
״כן בוס״ עמד מולי וגיחך מבדיחתו. אחזתי בהתחלה של הבוקסר, ומבטו נדד לשם.
״אתה יודע, כשזה היה בתוכי לא ציפיתי שהכל יכנס.״ נגעתי באיברו מעל התחתונים ושמעתי אותו נוהם. ״ותהיתי לעצמי אם הכל יכנס לפה שלי״ הוצאתי בכמעט אפס קול, והעלתי את מבטי אליו. ראיתי את עיניו כהות מתמיד וקמתי על רגליי.
״את מתגרה בי?״ שאל ישירות, והנדתי בחיוך. ראיתי את מבטו המבולבל. שמתי את ידיי על חזהו והלכתי הצידה, הוא הסתובב איתי ודחפתי אותו למיטה. תכננתי לרדת למטה אבל הוא אחז בי לפתע והקריב אותי אליו. ״אם את סתם עושה את זה, תפסיקי.״ הסתכל לתוך עיניי. קצת עצוב שהוא כבר לא חושב שאני רוצה לספק אותו בגלל שאני כל הזמן מתגרה.
״אני לא עושה את זה סתם״ ליטפתי את לחיו. הוא אחז בידי וקירב אותי אליו. מצחיק שגם ככה הוא נמוך ממני בקצת.
הוא נישק אותי, נשיקה טובענית ונסחפתי. הייתי רגע מלעלות עליו וזין על זה שאני במחזור. עוד משהו מפתיע שקרה לי שלא כואב לי הבטן שלרוב ביום השני בא לי למות. לא כאב לי.