פרק 2.

65 13 11
                                    

-פליקס-

פניתי להסתכל על ג'יסונג ויונג'ון שהתיישבו על הכיסאות הישנים עם הריפוד קרוע.

"תרצו לאכול משהו?" שאלתי.

"לא ליקס, אכלנו ממש עכשיו. אין צורך." אמר ג'יסונג. 

"אז... ג'יסונג" התחלתי, "איפה היית אתמול? שמעתי שיצאת עם מינהו" אמרתי, מוציא שתי כוסות זכוכית מהמדף העליון.

"אה... אני.. הצעתי לו ללכת לטיול כי זה היה ערב חופשי" הוא הסביר.
העיניים שלך לא משקרות, מר לא יודע להסתיר דברים. 

"ממתי נותנים לכם חופש בארמון...?" שאלתי, שולח אליו עיניים מתגרות.

"אתמול נתנו לכל העובדים לבקר את המשפחות שלהם, וחוץ מזה ראיתי את מינהו במקרה, אז חשבתי למה לא לשאול אותו."

אני יכול לקרוא אותו בשניות. ברור לי שקורה בינו לבין אחי משהו.
ג'יסונג הוא אדם צפוי, וכידוע לי, הוא יותר מהיה שמח לצאת עם אחי הגדול.
אולי אני משער יותר מדיי, אבל אין מצב שאני טועה בהכל..

"מי זה מינהו?" שאל הנער שהיה מכוסה בבד בצבעי הסתיו.

"אחי הגדול" עניתי ברפרוף, מתקדם אל השולחן ומניח שני ספלי תה וקערית סוכר ליד.

"למה זה פליקס? אין צורך" נודד לי ג'יסונג.
"אני מתבייש בזה שהבית לא מסודר... לפחות תשתו משהו" עניתי.

אם הוא היה מעדכן אותי, כנראה הייתי מוכן לפני..
"היי.. זה בסדר, באנו כדי לדבר, לא בשביל הכיבוד." יונג'ון הצטרף גם כן.
הוא לגמרי שונה מכל מי שהכרתי, חוץ מג'יסונג כמובן.

"אני מבקש, תשתו את זה." אמרתי, מעביר תחושת מתוסכלות בעצמי.

אנחה קטנה יצאה מפיו של הברונטי. "אוקיי, אבל בפעם הבאה.. פשוט אל, באמת פליקס."

נקישות עדינות שהגיעו מכיוון הדלת סימנו את אוזנינו, פניתי בצעדים קטנים אל הדלת.

"היי מינהו.." בירכתי את אחי הגדול אשר שב מעבודתו, קרשים מעמיסים את זרועותיו.

"היי ליקס, תוכל לעזור לי קצת.." הוא רכן קדימה וגלגל מספר קרשים לידיי.

"מקווה שלא עבדת קשה מדיי כמו פעם קודמת.." מלמלתי בזמן שצעדנו אל חדר התעסוקה הקטן שמסביב לבית.

"לא כמו פעם קודמת, אבל זה לא היה קל... " הוא ענה ובמאמץ חד הוא הטיח את הקרשים על הרצפה ומחא בידיו למטה ולמעלה, מעיף את חתיכות העץ הסדוקות.

"ליקס, מה ג'יסונג עושה כאן? חשבתי שהוא עובד בארמון היום." שאל אותי מינהו.

"גם אני חשבתי כך, אבל אתה מכיר את ג'יסונג.. מורד ומלא בהפתעות." עניתי בחיוך קטן.

"אגב, לאן הלכת עם ג'יסונג אתמול?" שאלתי.

"יצאנו לטייל בסימטה הסמוכה ליער... היה ללא ספק חוויתי." הוא ענה לי בחיוך.

כמו שאתה.Where stories live. Discover now