פרק 17.

32 8 6
                                    

-כללי-

"אתה מוכן?" שאל הבלונדיני שאחז בידו של היונג'ין בחוזקה.

"לא, אבל אין לי ברירה אחרת." אמר היונג'ין, החל לצעוד במהרה כשלפתע ידו של הצעיר עצרה אותו מלהמשיך. הצעיר עטף את זרועותיו סביב הבוגר ממנו, קובר את ראשו סביב צווארו של הבוגר וממשיך בשאלה.

"יש לך זמן להתחרט, מותק. אתה בטוח שאנחנו הולכים לעשות את זה?" הבוגר נתן חיוך, מרגיש צמרמורת קלה כאשר פליקס דיבר אל תוך צווארו, מרגיש את דגדוגי שפתיו.

"אני לא מפחד." התחיל היונג'ין, מסתובב ומביט בארמון הגדול לפני שחוזר להביט בצעיר ממנו. "ואני גם לא מתחרט."

היונג'ין ופליקס התחילו לצעוד אל עבר הטירה הענקית שנצלבה בעיניהם. זה היה מעשה מסוכן, בשביל עם שלם, אבל זה היה הכרחי עבור נפשו של המלך העתידי.

הם המשיכו בדרכם, פורצים דרך המון הדלתות שרבץ סביב עיניהם.
ליבו של היונג'ין פעם בחוזקה, הרגיש מלא בפחד.
אבל הוא חייב לעשות זאת.

הם עצרו בדלת ארוכה, שני מטרים לפחות.
היונג'ין לקח נשימה עמוקה, ובנשיפה סובב את ידית הברזל החלולה. התגלה בעיני הצעירים נשף מכובד עם מספר אנשים חשובים, וחיילים שאביו הזמין עקב מקרים מסוימים. במבט אחד הצליח היונג'ין להשתיק את שיחת המבוגרים.
היונג'ין נרתע למראה אביו שהיה נראה המום מעט, מופתע בהתנהגותו של בנו.

"היונג'ין, היכנס." המלכה ביקשה בחיוך.

היונג'ין משך את ידו של פליקס בעדינות. פליקס עצר במידית והסתכל בעיניו של בן זוגו. "אני לא יכול." לחש.

"גם אני לא. אבל זה הזמן, מותק." היונג'ין שחרר חיוך עצוב לפליקס והשניים המשיכו להתקדם אל עבר המלך והמלכה שישבו בתחילת השולחן.

"בן. קרה משהו?" לחש המלך, מסתכל על בנו ומוודא שהכל בסדר.

"יש לי... לנו משהו להגיד." אמר היונג'ין, מקרב את פליקס לצידו.
שני המבוגרים נשארו קפואים, לא זזו לרגע.
"זה פליקס, הוא... בן הזוג שלי."

דממה סררה, רק דפיקות הלב של היונג'ין נשמעו.
הלחץ, הפחד, הרצון. שלושה דברים שהבוגר לא יכל לשאת בו זמנית.

המלך קם ממקומו. מתקדם אל בנו בצליעה קלה.
היונג'ין עצם את עיניו במבט מושפל, רק דמעות ירדו במורד סנטרו. 'מה עשיתי...' חשב לעצמו.

"שלום לך, פליקס. אני שמח לפגוש אותך." אמר המלך ולוחץ את ידו של פליקס, מותיר את כולם פעורי עיניים.

"אבל... אתה לא כועס?" שאל היונג'ין, רועד מכף רגל ועד ראש.

"ברור שלא. ולהיפך, אני שמח. שמח יותר מאי פעם." הוא אמר, מחבק את בנו. "הבן שלי מצא את האהבה של חיו. איך אוכל שלא לשמוח?"

כמו שאתה.Where stories live. Discover now