פרק 13.

52 10 5
                                    

-היונג'ין-

"הם איתי, יש להם אישור." אדם זר הודיע לשומר בכניסה שביצע את עבודתו.

או שאולי הוא לא זר כל כך...

ג'יסונג נכנס לחדר עם האחים לי.

"בוקר טוב לך, מר נסיך." הוא אמר בקרירות.

"סונגי, אני כל כך-" נעצרתי על ידי חיבוק עטוף ומלא בחום.

"יותר בחיים שלך אל תעשה לי את זה, אתה מבין?" הוא לחש ומשך באפו כאשר דמעות קטנות הרטיבו את כתפי.

"אנחנו שמחים שהתעוררת, הוא מלכותך." הילד הבלונדיני המנומש שלי קד לעברי.
הוא כל כך יפה.

"תקרא לי היונג'ין, פליקס. ותודה רבה שבאתם לבקר אותי."

"אנחנו צריכים לדבר." מלמל ג'יסונג.

"אני מבטיח שאספר לך הכל." אמרתי.

"היי... תוכלו להשאיר אותי ואת פליקס לבד.. לחמש דקות." הוספתי בשאלה.
קלטתי את הפרצוף החמוץ של ג'יסונג ושל בן זוגו.
הם לא סומכים עליי.

"אני מתחנן." מלמלתי בלחישה, מסתכל לג'יסונג בעיניים.
הוא הסתכל אל עבר בן זוגו ונאנח כאשר חזר אליי.

"חמש דקות. לא יותר." הוא לחש באוזני כשהשני התלווה אליו ויצא החוצה.

"אתה.. מרגיש טוב?" שאל אותי הבלונדיני.

"כן.. אני מרגיש יותר טוב. פליקס... אתה מרגיש טוב?" שאלתי.

"לא.. כל כך.." הוא ענה.

חייכתי קלות, לוקח נשימה עמוקה ומתחיל לדבר.

"הוא מחכה לך... אני מבטיח." לחשתי.

"אבל, איך אתה יודע?" הוא שאל בעיניים פעורות.

"תסמוך עליי, בסדר?" שאלתי, מלפף את ידו סביב אצבעותיו הקטנות. "הוא היה עושה הכל כדי לראות אותך כרגע. תחכה עוד קצת.." ביקשתי בחיוך רך.

"תודה.." הוא מלמל.

"פליקס, אני רוצה שלא תתבייש להגיע לכאן מתי שתרצה. זה יכול להיות בשביל כל דבר. אם אתה צריך עזרה, אתה צריך לפרוק, או סתם כי משעמם לך. תגיע אליי.. אני אדאג לטפל בזה." אמרתי.
אני באמת מתכוון לזה. אם יהיה לו את האופציה להיות יותר קרוב אליי, אני ארגיש יותר בטוח.

"מה?! לא אוכל להגיע לארמון סתם ככה. אני אגזול מזמנם של כולם, היונג'ין."

"אני אודיע לכולם. אני רוצה שתהיה כאן, פליקס. אני רוצה שתרגיש בנוח איתי, גם עם יש לי מעמד גדול מאוד. אני רוצה לשמור עלייך." 
פליקס הוא כמו תינוק, אם לא אשמור עליו, אז מי כן?

"אני מודה לך, היונג'ין. אני מעריך אותך מאוד." הוא אמר בחיוך הגדול והזוהר שלו, החיוך של פליקס.

כמו שאתה.Where stories live. Discover now