השקרים שמספרים באפלה-IN DARKNESS WE FALL

פרק 14-אווה

ברחתי כל עוד נפשי בי. אין שום סיכוי שבעולם שזה קורה לי. לא, זה לא יכול להיות אמיתי. נענעתי את ראשי כמנסה להיפטר מזיכרון התמונה.

רצתי במורד המדרגות המתכתיות חולפת את רחבת הברים והריקודים הראשית אל עבר היציאה מהמועדון.

נשימתי מהירה והחרדה התחילה להשתלט על בטני.

לפתי את התיק שלי בידי כך שאצבעותיי הלבינו.

ברחתי בלי להביט לאחור גם אחרי שאלכס קראה בשמי, חלפתי על פני המלצריות והרקדניות, עובדי הבמה והמנקים. חלפתי מבלי להשיר את מבטי על פרצופיהם. אני לא רוצה לראות את המקום הזה יותר לעולם. אני לא רוצה שום קשר למקום הזה.

נפלתי עמוק מדיי למאורת הארנב וזאת לא הייתה ארץ פלאות.

פאק. הוא ריטש אותו.

דאנטה רצח בשמי את התוקף.

הדמעות עמדו בעיני מאיימות להתפרץ.

גרמתי למוות של בן אדם.

"אתה חתיכת פסיכופט" המילים שצרחתי על דאנטה הידהדו בראשי. "זאת לא סגירת מעגל שאדם שפוי היה מבקש! אתה מפלצת!"

זה היה עוול גדול מדיי. גרמתי למות של אדם. הלב שלי איים לפרוץ החוצה והחומצה עלתה במעלה גרוני.

רצתי אל עבר דלת היציאה. התפרצתי לאוויר הקפוא והקאתי את נשמתי על המדרכה.

לא יכולתי להפסיק להתנשף. האוויר לא חדר לריאותי, לא היה לי מספיק חמצן. נקודות שחורות ריצדו לנגד עיני.

הוא נרצח בגללי.

לא הייתי צריכה לבוא לכאן. לא הייתי צריכה לבוא לכאן. מלמלתי לעצמי.

המרדף שלי אחרי האמת הוביל אותי לפתוח תיבת שרצים.

אני חייבת ללכת למשטרה. אני חייבת לספר להם את האמת.

אני פושעת, שותפה לפשע.

כל הגוף שלי החל לרעוד.

לא ככה רציתי סגירת מעגל. אני לא רוצחת, אני לא פושעת אני לא מתעסקת עם כנופיות.

הדמעות התפרצו מעיני.

אני לא אגמור כמו אמא שלי. אני לא כמוה, אני לא התקרבתי לכנופיות. אני אזרחית שומרת חוק! יבבתי כמו תינוקת, כל הרגשות של התערבלו בתוכי כמו סופה.

ידי נחו על קיר האבנים וראשי רכון, נלחמתי בבחילה נוספת שעמדה להתפרץ.

יד כבדה נחה על גבי.

"את בסדר?" קול גבר עמוק פנה אליי.

שוב שפכתי את תכולת בטני ודחפתי את הבחור ממני שלא יחטוף פגיעה מארוחת הבוקר שלי.

להפתעתי הבחור לא התחיל לצרוח במחאה ולקלל אותי על כך שאני לכלכתי את נעליו.

הוא אסף את שיערי בעדינו והחזיק אותי מעל גופי השפוף.