פרק 28- אווה

238 21 12
                                    

הדפיקות העדינות בדלת העירו אותי מהשינה.

"גברת מייקלסון? אווה? אני יכולה להיכנס?" קולה של לוסיה היה כשל ציפור קטנה

התיישבתי בבת אחת במיטה. הלב שלי זינק ל מאתיים. אירועי אמש הכו בי כמו עץ בקדמת המכונית.

איך דאנטה פלש לחדרי וגהר מעלי. ידיו החסונות הצמידו אותי למיטה. חום גופו הכבד נשען על גופי ומנע ממני לזוז. בלעתי את הגוש שעמד בגרוני.

הריח שלו היה שונה מהרגיל. נקי, מרענן, פרחוני מדי עבור גבר.

אבל ריח גופו הטבעי השתלט עלי ושנאתי להודות שנהניתי ממה שקרה יותר מדיי. רציתי אותו אפילו אם זה יהיה רק ללילה. לטעום מהפרי האסור רק פעם אחת.

הלב שלי התכווץ מהמחשבה שהוא נגע בי אחרי שזיין איזה אישה אקראית, אבל התכווץ עוד יותר מהמחשבה שאולי היא לא אקראית ובאמת יש לו משהיא קבועה, אולי ארוסה או אישה שחבויה מעין הציבור?

ואז כל המשחק הזה מעוות פי מיליון.

לא! אל תתני למחשבות האלו להתקיים בראשך! נתת הבטחה לסבתא שלך, לא אחרי כל מה שקרה לאמא שלך. את לא יכולה לחזור על הטעויות שלה. היא כבר שילמה עליהן.

הבטן שלי התפתלה מהמחשבה הזאת.

"כן בוודאי" כיחחתי בגרוני.

לוסיה נכנסה עם בגדים מקופלים והניחה אותם על המיטה.

"לצערי הבגדים שבהם הגעת, לא הצלחנו להציל" היא אמרה בשקט מבלי ליצור איתי קשר עין.

"אבל האדון הזמין לך את הטרינינג הזה במקום."

הרמתי גבה. "את מתכוונת לומר שהוא שרף את הבגדים שלי."

היא התכווצה לשמע דברי.

"שתינו יודעות מה הוא...אין טעם להסתובב סביב הפיל בחדר. הבגדים היו מלאים בשאריות דנא שהיו מסבכות אותו ואותי. זה לא מפתיע אותי שהוא נפטר מהם." קמתי מהמיטה והתחלתי לסדר אותה.

"תני לי" היא נגע בידי בעדינות.

"בשביל זה אני פה, זאת העבודה שלי" היא חייכה בביישנות.

זזתי לאחור ונתתי לה להמשיך לסדר את המיטה.

"אני אלך להתקלח בנתיים" אמרתי ללוסיה ולקחתי את סט חליפת הספורט הלבנה, היא היתה רכה ונעימה למגע כמו קשמיר ומשי.

בחנתי את התווית אבל לא הכרתי את המותג- אוליביה וון הל. כנראה עוד שטות של מעצבים.

"אחכה לך מחוץ לחדר כשתסיימי ואקח אותך לארוחת הבוקר"

"אני יודעת את הדרך לחדר האירוח"

"הבוקר האדון ביקש לאכול במרפסת השמש בגלל המזג האוויר הטוב." היא אמרה בחיוך.

השקרים שמספרים באפלה-IN DARKNESS WE FALLWhere stories live. Discover now