שתיקה

פרק 10- הבחור מהטיסה

"נחתנו" קול מחוספס לחש אליי והרגשתי בהבל פיו החם באוזני.

פקחתי את עיניי לסירוגין וחשתי בקרקע היציבה לעומת הריחוף שבאוויר שהמטוס המשיך לנוע במהירות שיא על המסלול. אם יבקשו ממני לומר מהו החלק השנוא עליי ביותר בטיסה, זה בהחלט הנחיתה. כי גם לאחר שהמטוס נוחת על הקרקע הוא ממשיך לנסוע במהירות כזו שעולות ספקות לגבי העובדה שהטייס אכן יצליח לעצור בזמן.

אבל לבסוף המטוס מאט, וכך אני פוקחת את עיניי לחלוטין ומביטה בדמות שלצידי. לוקח לי כמה שניות לחזור למציאות, ולקלוט שמי שישב לצידי זה ג'סטין. והכתף שלו שימשה לי כרית נוחה לאורך כל הטיסה.

אלה היו שעות ערב מוקדמות והשמש הבוהקת שבשקיעה חדרה מהחלון הקטן. התחשק לי פשוט להישאר כאן, ולצפות בשמש שצרבה מעט את עיניי. ידעתי שכאן לעולם לא יחפשו אותי.

צלצול קטן הודיע על כך שנחתנו בשלום, והטייס החל לדבר שצף מילים ארוך לגבי מזג האוויר וכו'.. בעוד שהסתובבתי להביט לכיוונו של ג'סטין, והוא חייך.

"מצטערת על הכתף שלך," אמרתי בצחקוק שכבר התרוממנו יחד עם נוסעי המטוס לקחת את הציוד שלנו מתא המטען והתקדמנו אל ירכתי המטוס

הוא סיבב את פניו לכיווני וחייך חיוך רחב "תוכלי להישען עליה בכל פעם שתרצי," הוא השיב והסומק בלחיי עלה במהירות, והודתי על כך שהוא פנה בחזרה אל היציאה.

*

חיפשתי את המזוודה האפורה שלי על המסוע המסתובב. ידעתי שזו תהיה פעולה קשה מנשוא ואפילו קשרתי לצידה סרט צהוב שבהק למרחקים, אבל גם אז לא צפיתי במזוודה נעה על המסוע. העמידה לצד העוברים ושבים שמוצאים את המזוודה המהוללת תוך שלושים שניות בלבד רק התישה אותי יותר וחיכיתי מול הפתח הגדול שממנו נפלו מזוודות באופן קבוע.

רעש גלגלי המזוודות הפך מוכר אך שחשתי בו קרוב אליי מתמיד הסבתי את מבטי לאחור. ג'סטין עמד שם ובידו אחז במזוודה שחורה ואלגנטית שנגדה באופן מוחלט את האדם המחוספס עם הג'ינס המשופשפים.

"עוד מחכה למזוודה?" הוא שאל שהגיע לבסוף ואני משכתי בכתפיי. כנראה שזה ה' שאוהב את ג'סטין כי באותו הרגע צפיתי במזוודה שלי נעה על המסלול וקפצתי באושר וג'סטין צחק.

"זָווִי המזוודה!! סוף סוף רואים אותך!!" קראתי בקול ילדותי מזויף שהתכופפתי להרים את המזוודה בידי. אך ידו של ג'סטין קטעה אותי והרימה בקלות את המזוודה שכנראה אני הייתי תופסת בשתי הידיים ומתפללת שאני לא נראית מגוחחת לגמרי שאני מושכת אותה מן המסוע. אבל למרות שנראה שה' אהב את ג'סטין, והוא אהב את ג'סטין, אותי הוא לא אהב בכלל. המזוודה נטתה ימינה ואחזתי בה במהירות לפני שנפלה, שצפיתי בגלגל החסר.

"זָווִי, אני חייבת להודות שהפעם איכזבת אותי" אמרתי ביובש. ג'סטין לעומתי גלגל את עיניו ותפס את המזוודה האפורה שלי בידו, שהושיט לי את ידית המזוודה השחורה שלו. מזוודה אלגנטית מפלסטיק שעמדה על ארבע גלגלים, מה שהפך את הסחיבה שלה לקלה בכמה רמות.