מאפיה בוורוד

פרק 25

"שבי" הקול הפוקד של לאונרדו מעביר בי צמרמורת.
אני מתיישבת כפקודתו - כי אני אחרי מקלחת נעימה כל כך, ואני לבושה בפיג'מת כלולות הכי מתוקה וסקסית בעולם - כך שאין לי שום בעיה לשבת על המיטה ולהיאנח בנוחות שאני סוף סוף יושבת אחרי שהתרוצצתי בהכנות לחתונה ורקדתי והשתגעתי במסיבת רווקות. אני מרגישה שלווה כל כך למרות היום הנורא והאונס הקרוב.
שיקרתי לגיסתי - הוא לחלוטין הולך לאנוס אותי. ונכון שיש לו חולשה אלי, אבל זה בגלל העבר וההיסטוריה הפגיעה שלנו, רק רציתי שתדאג פחות כי היא כבר אמא ומודאגת לגורל ילדיה לעתיד אז שלא תדאג גם לי. אני ילדה גדולה.

" אמרו לך לפעמים שאתה גס חסר נימוסים?" אני מתלוננת במלמול ומקווה שהוא לא שמע אותי. גם אם הוא שמע הוא לא מראה סימן לכך. אני מתיישבת בנוחות על המיטה ומכסה את ברכי החשופות. הפיגמה - שכנראה אמא של לאונרדו בחרה לי כי זה מה שהרי מקובל לפי המסורת - חשופה יותר מבקיני, אני לא מתביישת בגוף שלי אבל מעולם לא היה לי כל כך הרבה פיסות עור חשופות מול גבר. ומקלחת עם האחים שלי שהיינו בני שנתיים לא נחשב.

"את אישתי עכשיו ואת צריכה לדעת את תפקידך" לאונרדו מתחיל לומר ומביט בי מרוכז. אני מופתעת שהוא לא אנס אותי עדין אז אני מהנהנת ומחכה שימשיך לדבר.
" הנאמנות שלך נתונה לי מעכשיו וכבר לא למשפחה הקודמת שלך. את תחת אחריותי המלאה מעכשיו וכל דבר שאת צריכה תפני אלי. לא יחסר לך דבר לעולם אבל בתמורה לכך תצתרכי לדאוג להיות רשמית בציבור כי את מייצגת אותי ואת הארגון שלו - בלבוש שלך, בדיבור שלך וביציבה שלך.
אין לי בעיה שתמשיכי להסתובב עם חברות שלך שלא מהארגון - אבל את לא מתקרבת לגברים. מה שקרה אתמול בערב לעולם לא יחזור על עצמו, את לא רוקדת עם גברים אחרים כמעט ערומה"

מבטו מפחיד אותי ואני נרתעת.

מעולם לא ראיתי אותו אחוז בטירוף שכזה. נדמה כאילו המחשבה על גברים אחרים לידי גורמים לו לקצר מוחי. תמיד ידעתי ושמעתי שגברי מאפיה הם רכושניים - כי אחרי הכל אח הבכור שלי רוצח כל מי שמסתכל לא יפה לכיוון גיסתי - אבל מעולם לא ראיתי את לאונרדו רציני כל כך בדבריו. הוא רכושני כלפי ואני עוד לא יודעת מה אני חושבת לגבי זה.

לרגע עולה במוחי המחשבה לומר לו שגם אני רכושנית - אבל אני נזכרת מיד במי מדובר - הרי אני רק אישתו על הנייר ואני לא יכולה לדבר ככה ולתת לו נקודת חולשה שלי שאני שונאת גברים בוגדים.

אז נסתום. זה קשה יותר ממה שאני חושבת ואני ממש מנסה לא לפתוח את הפה - למזלי לאונרדו עוזר לי והוא ממשיך לדבר.

" אנחנו נחיה בבית משותף - אין לי שום כוונה לגרום לאנשים לפקפק בנישואים שלנו - אבל את לא מתקרבת לאגף שלי, מובן? וממחר יוצמד לך שומר ראש שישגיח עליך 24\7 - אסור לך להתרחק ממנו או לנסות לברוח ממנו. תנסי להתנהג כמה שיותר כמו אישתי ולא כילדה מפונקת בת 16 - אין לי זמן לשטויות בינך לבין אמא שלי - וגם לא לקטטות בינך לבין נשות המאפיה. תתנהגי בהתאם למעמד שלך"