פרק 5- אני לא קיים מחר.

253 10 3
                                    

יצאתי מהדירה ורצתי. חיפשתי אותה , את אשלי .

מצאתי אותה יושבת על ספסל בגינה ומסתכלת על האוויר .

זאת לא היא , זה לא מתאים לה, זה לא מתאים לי- לראות אותה שהיא לא עצמה .

״אשלי ?״ שאלתי מחכה שמבטה יצטלב במבטי שלי.

״מה?״ אמרה שהרימה את מבטה מהאוויר שהסתכלה עליו .

״הכל בסדר?״ שאלתי

״כן, כן בטח..״ היא ענתה .
לא האמנתי לה ראיתי את העצב על פניה , הוא לא עזב אותה .

״אהה, אה, טוב..״. עניתי בחיוך מבויש שמסתיר את מחשבותי על השקר הלבן שהוציאה כרגע מפיה .

״את יודעת אולי למה התעלפתי?״ שאלתי מנסה לפתח עיניין בשיחה.

״אמ ..אני לא ככ יודעת את הסיבה , אני יספר לך מה ראיתי..״ היא אמרה והבטתי אל תוך ענייה .

~פלאשבק - נקודת מבט אשלי~
דיברנו בטלפון ואמרתי לך לצאת ...
אני הסתבכתי קצת , היו פקקים יותר משחשבתי והגעתי מאוחר יותר ממה שקבעתי איתך בחמש דקות יותר בערך..

כשהגעתי ופתחתי את השער ראיתי אותך .. ואת זוהר..אמרתי בקול חנוק למרות שניסיתי להסתיר אותו . מתנשקים. הטלתי את הפצצה.

״מה את בטוחה שראית נכון ?״הוא שאל כאילו בפליאה (לפי דעתי) .

״כן , למזלי אני לא עיוורת ...״ אמרתי בזלזול. ברגע שראית אותי התעלפת ומצאתי אותך בזרועותיה של זוהר .

הורדתי אותך לדירה שלך וחיכיתי שתתעורר סיפרתי לך את מה שקרה ושהתנשקת עם זוהר ... ושאמרתי את המילה זוהר התעלפת שוב פעם .

הלכתי לקרוא לזהור כי לא הבנתי מה קורה .. ואמרתי לה שאני מביאה כוס מים ומטלית לחה ושהיא תלך בנתיים לראות מה קורה איתך ושחזרתי ונכנסתי בדלת ראיתי אותכם ...״ בלעתי את רוקי.
״לא משנה״ אמרתי ורצתי הביתה עם דמעות בעניים , מנסה להסתיר את הדמעות לפחות עד שאסגור את דלת הבית כדי שליאון לא יראה אותי בוכה . רק לא ליאון.

נכנסתי הביתה , והדבר הראשון ששמעתי היתה דפיקה על הדלת וקול מצדה השני של ליאון : ״תפתחי אשלי , בבקשה , זה לא מה שאת חושבת שזה ״ התעלמתי .

״אשלי , בבקשה , זוהר היא זו שנישקה אותי לא אני אותה ״

״כן בטח ״ צעקתי . ״לפחות אל תעבוד על עצמך״ הפצרתי בו .

״תפתחי את הדלת ונדבר ״ הוא אמר בקול גברי ובוגר שאני ככ אוהב.. אהבתי .

נכנעתי. פתחתי את הדלת . ליאון עמד לידה . עם וורד אדום ביד שנקטף עכשיו מהגינה , ריחו של הורד היה משגע שלא יכלתי להתעלם ממנו.
לאחר שתי דקות של שתיקה והתבנוננות של אחד בשני פציתי את פי ואמרתי- ״הוורד מהגינה נכון?״

״זה מה שהצלחתי לאלתר בזמן כה קצר . ״
הוא אמר עם חיוך די מתבייש .

״ זה בסדר ליאון , אתה לא חייב לי כלום, אנחנו לא בני זוג , אנחנו לא ידידים , אנחנו לא.. אנחנו לא כלום״ אמרתי בעצבים ובאתי לסגור את הדלת .
אבל הוא מנע ממני .

״אשלי.. אנחנו זה לא כלום, כבר אין אנחנו את לא שמה לב ? כמעט שנתיים שכבר לא היה אנחנו . ״ הוא אמר ואני הנהנתי. ״שנה ומשהו עברו אשלי , שנה ומשהו עברו מאז היינו בקשר . ״ הוא הוסיף .

״כן ואני לא רוצה לחזור לקשר הזה״ מלמלתי.

״אשלי״ הוא אמר בהחמצת פנים.

״מה שהיה אז עוד לא נסגר . לא נתת לי אפילו זמן להסביר , להגיד לך למה עשיתי את זה . ״

״זה גם לא יקרה ולא מעניין אותי״ אמרתי.

״אשלי...״ הוא אמר ממהר לפני שטרקתי לו את הדלת בפרצוף.

״מה? ״ עניתי לו בזלזול .

״אני יודע שמחר ההופעה שלך . ״ הוא אמר בקול מטון ובטוח .

״מאיפה אתה יוד..״
״ששש....״ הוא אמר לי והניח את אצבעו על שפתיי , כדי להגיד לי שקט.
רעדתי .

~נקודת מבט ליאון~

לא הבנתי מה קורה ואז נזכרתי שבפעם האחרונה ששמתי את אצבעותיי על פיה , דחפתי אותה מלנשק אותי. הורדתי את האצבע ואחזתי בידה.

לאחר מכן גם היא אחזה בידי. הרגשתי שאנחנו לא בפתח ביתה .
שאנחנו לבד על שפת הים .

״ אשלי , תקשיבי אני מצטער על הכל . אני יודע שאת לא תסלחי לי . ואני יודע שנפגעת ממני הכי חזק שאפשר . אני רק רוצה שתקשיבי לי עכשיו ותקיימי את מה שאני אומר לך; אני יודע שמחר ההופעה שלך, ואל תשאלי איך אני יודע , כי אני זוכר הכל אשלי, אני זוכר איך כל שנה מחדש הייתי בא לצפות בך בהופעה והיית הרקדנית הכי מוכשרת ויפה שראיתי מיימי . זה כל שנה באותו תאריך אשלי. אני בחיים לא אשכח את אחד התאריכים שהכי חשובים לך.״
היא חייכה חיוך נמס , והמבט הכועס ירד לאט לאט מפניה . ״מה שרציתי להגיד זה שתשימי את כל מה שקרה היום בצד . תחשבי כאילו זה לא קרה. תחשבי שאני לא קיים בשבילך״ היה קשה לי להגיד אבל הייתי חייב.
״תתני את ההופעה של החיים שלך, תוצאי את כל הרגש שלך החוצה . את כל הכעס עליי.
את כל העצבים שלך עליי.
תזכרי את הרגעים המאושרים שהיה לנו ביחד שאת צריכה לרקוד ריקוד שמח.
ואת כל המשברים שעברנו ביחד ואז הצלחנו להשלים -שאת רוקדת ריקוד עצוב.
תוציאי את הלב הענק הזה שקיים בצד שמאל של החזה שלך אל הקהל , תגרמי לו לאהוב אותך ,תגרמי לו להתרגש איתך, תגרמי לו לחוות אותך ואת כל חייך בשלוש דקות בודדות של ריקוד אחד שמספר עלייך ״ אמרתי והתאפקתי שלא להדביק אותה לקיר ולנשק אותה , כי ככ הרבה זמן חסר לי ביחד איתה.

״ועליך ליאון״ ״עליך ועליי״ היא אמרה וחיוכי התרחב עוד יותר על פניי .

המשך יבוא..... מקווה שאהבתם .
תשתפו את הסיפור . תדרגו אם אהבתם ,ותכתבו לי בתגובות.
אוהבת המוןןן👌😛

מה אני בלעדיך ..?Where stories live. Discover now