מה קורה שהאהבה הישנה של אשלי עוברת לגור בבית שהוריה משכירים מתחת לביתה ?
-רגע רגע בואו נחזור שנייה אחורה -
אשלי כמו שאמרתי היא בת 15 טיפוסית.
יש לה חברות, ידידים, היו לה כבר כמה חברים, היא לא עשירה אבל גם לא ענייה, היא רוקדת באופן מקצועי ומקדישה...
״תכתבי לו אוקיי, אשלי״ אמר לי המלאך. ״אב...״ ניסיתי להגיד אך לא הצלחתי כי המלאך קטע אותי . ״בלי אבל , הכל יהיה בסדר . אני בטוח .״ הוא אמר . ״אני מקווה שאתה צודק״ מלמלתי וכתבתי ׳אוקיי׳ ״אני צודק ״ לחש לי המלאך ונעלם. הלכתי הביתה , לא לפני החיבוקים החמים מכולם שיחות עם המשקיעים . וניסיתי לשדר שהכל בסדר , ונראלי שדיי הצלחתי והשחקנית שבי יצאה כי אף אחד לא שאל מה קרה לי והכל התנהל כרגיל. הגעתי הביתה ונשפחתי על המיטה , מזילה דמעה ועוד דמעה ועוד אחת עד שכבר נגמרו הדמעות וגם הדקות שעברו כהרף עין. השעה כבר הייתה חמש וחצי ועוד שעה וחצי אני צריכה להיות בים . התלבטתי אם ללכת אבל אז אמרתי שזה לא ישנה הרי הואבכלזאתגרמתחתלביתשלי אז הוא יכול לקפוץ כל שנייה ולהגיד לי שזה נגמר בנינו , אז העדפתי ללכת ולסיים את זה מהר . נכנסתי לחדר המקלחת , מורידה את הבגדים מעליי, ומורידה את האיפור עם מסיר איפור כדי שיישטף יותר מהר במקלחת , מסתכלת במראה . נשארת עם חצי פרצוף יפה וחצי פרצוף עצוב וכן גם בגלל שחצי פרצוף בלי איפור וחצי עם , אבל זה היה יותר מזה . האיפור ששמתי עליי בערמות הסתיר אותי , ואת הרגשות שלי,הוא הסתיר את אותי האמיתית באותו הרגע. הרגשתי ככ חסרת אונים ללא ליאון שמסכה שמחה הייתה האפשרות הכי טובה שלי. הורדתי את האיפור עוד קצת וחושפת מעליי את המסכה כולה ומגלה לנגד עניי כף יד אדומה על הלחי השמאלית שלי , היד של דילן. לא ידעתי שהסטירה הייתה ככ חזקה . לא עניין אותי הכאב . אפילו לא הרגשתי את הכאב על הלחי . הרגשתי את הכאב רק בלב . כיכאבנפשיכואביותרמכאבפיזי . תמיד אמרה לי אמא , ועכשיו הבנתי את כוונתה . נשארתי יתומה מהמסכה ששררה על פניי . ערומה בפרצוך בגוף ובנפש . מתבוננת בגופי המתנוסס על המראה שבחדר האמבטיה . עושה צעד ועוד צעד , נכנסת למקלחת ופותחת מעליי את המים החמים , נותנת להם לזלוג על לחיי היבשות מהדמעות שהתייבשו עליהם . נותנת למים להמשיך להישפך אל עבר גופי . נותנת לגופי ולנפשי להירגע מהיום הארור והככ טוב הזה בו זמנית .
יצאתי מהמקלחת עם מגבת שעטופה עליי. פתחתי את הארון מסתכלת מה ללבוש לערב הכי נורא בחיי , משננת בראש משפטים להגיד לו . בחרתי ללבוש גופיית בייסיק שחורה בטן עם ג'ינס כחול קצר ורגיל , ולקחתי עליי עליונית צמר דק ורדרדה אם יהיה לי קר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לא התייפיפתי יותר מדי , אם בכלל . לא שמתי איפור ולא תכשיטים . פשוט הייתי אני כמו שאני . בלי מסכות ועם לחי שעלייה כף יד אדומה . גם בשביל מה אני צריכה להיות יפה בשביל מי ? בשביל גבר שהוא לא שלי?!
הגעתי לים , התחלתי לרדת במדרגות שמובילות אל החוף השעה הייתה 19:00 . הגעתי בדיוק בזמן, לא רציתי למשוך את זה יותר מדי ורציתי גם לסיים עם זה . ראיתי מרחוק את ליאון עומד על שפת הים , ומביט בגלים שבאים ואז נסחפים חזרה אל מעמקיי הים . התקרבתי אליו עד שכבר ממש יכלתי לשמוע אותו נושם , הייתי מאחוריו והוא אפילו לא שם לב אליי , הוא שם לב רק אל הגלים . ״היי״ לחשתי בלי שום רגש על פניי . ״היי״ הוא אמר בקול רדום. ״אשלי... אני״ הוא ניסה להגיד אבל קטעתי אותו. ״אל תגיד כלום״ שמתי את האצבע שלי על שפתיו, כמו שהוא עשה לי פעם. ״אני יודעת שאתה רוצה שנסיים את הקשר שבקושי התחיל לפני כמה שעות אז בוא נעשה את זה מהר ותן לי לחזור הביתה .״ אמרתי. ״על מה את מדברת ?״ הוא שאל מצחקק. ״משהו מצחיק ?״ שאלתי ״את״ הוא אמר צוחק. ״אתה רוצה גם שאני ישים אף אדום , ואז תצחק מליצן?!״ אמרתי צועקת וכעוסה. ״אשלי מה יש לך?״ הוא שאל והבעת פניו המשועשעת השתנתה ללא מבינה. ״מה יש לי?״ אמרתי . ״כן , מה יש לך?!״ הוא צעק . ״קודם אתה בא מנחם אותי על דילן . אחר כ...״ ״סטופ ״ הוא אמר ועצר אותי באמצע המשפט . ״אתה מוכן לתת לי לסיים ?!״ שאלתי. ״לא ! מי זה דילן ?״ ״על מי אתה חושב שבכיתי בחדר הלבשה?!״ ״אהה הבנתי , אז אני הייתי הריבאונד שלך״ ״מה ?! ממש לא ! עכשיו אתה מפיל את אשמתך עליי?!״ ״אשמתי?!״ הוא אמר מגכחך ומתנשא . ״אם היית נותן לי לסיים את מה שבאתי להגיד היית מבין שזו אשמתך.״ ״סיימי״ אמר מזלזל . ״אתה באת לנחם אותי על דילן , אחר כך אתה עוזר לי להתכונן להופעה של חיי שבכלל שכחתי ממנה , אחר כך אתה מעודד אותי שאני כבר על הבמה , ואז אתה מנשק אותי, ואחר כך אתה עוד עוזב אותי ?!״ ״מי אמר שאני עוזב אותך בדיוק ?!״ הוא שאל צוחק. ״אתה!״ צעקתי . ״אני?! מתי אני אמרתי את זה ?״ הוא התעצבן . ״טוב לא בדיוק אמרת , אבל רמזת!״ עניתי. ״אה כן? ואיך רמזתי לך על זה בדיוק ?״ ״אחרי שנסגר הווילון , אתה פשוט הלכת ועזבת אותי שם מבלי להגיד כלום . אפילו לא ביי.״ הוא התחיל לצחוק . ״זה מצחיק אותך כאילו?״ אמרתי עם דמעות בעניים. ״כן״ הוא ענה והמשיך לצחוק . ״תמות ״ אמרתי והפנתי את הגב במטרה ללכת משם . הוא תפס לי ביד וסובב אותי , ״אבל אז תהיי אלמנה״ הוא אמר עם חיוך ניצחון . ״איך אני יהיה אלמנה אם אנחנו לא ביחד ?!״ ״מי אמר שלא ?״ הוא אמר . ושם על עניי כיסוי . ״טוב ליאון זה לא מצחיק , אם אתה מוביל אותי לאנשהו כדי לפצות אותי על זה שאתה נפרד ממני וכל הקלישאות האלה תוריד לי את הכיסוי עכשיו ותן לי ללכת , אני ממש לא מעוניינת .״ הוא רק צחק יותר חזק . ״בואי״ הוא אמר והוביל אותי . הרגשתי שאנחנו עולים לאנשהו , אבל לא הבנתי לאן . במדרגות או על לא יודעת מה. ״הגענו״ הוא פצה את פיו אחרי חמש דקות של שתיקה והליכה . ״אני מוריד לך את הכיסוי , את מוכנה?״ ״תוריד כבר״ אמרתי חסרת סבלנות . הוא הוריד את כיסוי העניים שלי ונגלה לעניי הדבר הכי יפה בעולם.
