פרק 8- מילימטר משפתיי

183 10 2
                                    

אוהבת ככ את כל הקוראות המדהימות שלי 😝 קריאה מהנה :/

תוך שבריר שניה ליאון העביר את משקל גופו העייף , המפורק והתשוש אל גופי הקטן , עזב את אחיזת ידי , ונשען על הכתף שלי כמו תינוק קטן שרק נולד .
הוא היה ככ יפייפה ככה ! לא יכלתי שלא התפעל מיופיו שהיה ככ קרוב אליי. מי היה מאמין ? ליאון טישלר בכבודו ובעצמו ! (בתמונה ליאון , החתיך העולמי .)
אליל שכל בת רוצה אותו לעצמה , החזק , שלא נשבר אף פעם , העביר את כל משקל גופו הכבד משריריו הנפוחים אל משקל גופי הקט , נשען עליי בכבדות ומסתכל אל תוך עניי כאילו היו העניים הכי יפות שראה איי פעם .

ולא עניי לא יפות . לפחות זה מה שאני חושבת , בניגוד למה שכולם אומרים....

הוא נשען עליי בכבדות . ממש היה נדמה כאילו הוא מחבק אותי ׳הלוואי׳ חשבתי לעצמי וחיוך קטן בצבץ בפני החלקות וחשפו את הגומות העדינות שלי .
״למה את מחייכת?״ שאל ליאון עם חיוך ממיס לאחר שלא הוריד את עיניו ממני כל הדרך עד לארון התרופות.
״לא , סתם. אתה די חמוד ככה ״ אמרתי מגכחת.
״למה ? ברגיל אני לא חמוד ?״ אמר עם חיוך ממזרי שהוא מרים את גבותיו .
חייכתי לא רציתי להודות בזה שהוא תמיד חמוד .

״נו מה את מחייכת? תעני ״

״שקט ליאון אתה תעיר את כל הבית כבר מאוחר , וחוץ מזה עדיף שלא תדבר תנוח , תן לי לטפל בפצעים שלך״ עניתי מתחמקת תוך כדי שאני מרימה אותו על השיש ומושיבה אותו מהכוחות שלא יודעת מאיפה היו לי .

קפצתי על השיש כמו ילדה קטנה וישבתי מולו , לידו , ממש קרוב , שיכלתי לראות את כל הצבעים שבעיניו, את התמימות שלו שמתחבאת באישיותו הפנימית , את אופיו האמיתי ולא האופי של זה שכל יום עם מישהי אחרת . הוצאתי מהארון אלכוהול לחיטוי וצמר גפן והתחלתי לחטאות את פניו . הוא היה ככ חבול למרות שזה לא גרע מיופיו . חיטאתי פצע , ועוד פצע , ועוד שריטה , ועוד פצע ועוד שריטה . עד שלבסוף התייאשתי והתנשפתי בכבדות . מסתכלת על השעון וקולטת שאני חצי שעה מנסה לרפא את פניו ועדיין לא סיימתי .

״ אשלי, זה בסדר אם את לא יכולה להמשיך אני ימשיך בבית״ אמר והפר את שקט הדממה ששרר בבית .

״לא לא שב ואל תזוז ״ אמרתי בתקיפות ומיד התחלתי במלאכה שוב .
אחרי עשר דקות , דווקא אני זאת שהפרתי את הדממה תוך כדי שאני ממשיכה עם הצמר גפן .
״למה הגעת למצב הזה ?״ שאלתי בקול חלש

״בגללך״ אמר ופני הפכו לחרדות.
״כלומר , בשבילך״ אמר עם חיוך שחשף את שיניו הלבנות .

״בשבילי?שאלתי ״ משחזרת את מילותיו הפעוטות בראשי.

״רק בשבילך״ הוא אמר .
לא האמנתי . הרגשתי שלחיי כבר נהיו כמו הר געש שעומד להתפוצץ בכל רגע .
שוב , התענגתי על מילותיו בראשי מחכה שיפיר את הדממה שוב . אך לא, הוא רק חייך בעדינות ונתן לי לטפל בו . ממש כמו ילד טוב .

״סיימתי״ פציתי את פי בהתרגשות .

״תודה אשלי ״ הוא אמר רוכן את גופו הענק ,אליי . הרגשתי שאני מבעבעת . שאני עומדת להתפוצץ . והכל קרה רק בשבריר שנייה אחת. הוא רכן אליי עוד יותר מאחר והייתי נמוכה ממנו בהרבה . ולמרות שחשבתי שעכשיו , הנשיקה שלי הולכת להיות עם ליאון  . אז לא .
הוא רק נשק לי בעדינות וברוך ללחי הימני שלי , אבל הנשיקה שלו הייתה יותר מזה . הוא נשק ללחי הימנית שלי ממש מילימטר משפתיי . התענגתי על הרגע .פשוט התענגתי .

״זה בסדר , הכל בשביל ליאון״ אמרתי בכנות בנוסף לחיוך הממזרי
.
הוא חייך אלי . ״ביי אשלי . ותזכרי מחר אני לא קיים רק את וההופעה שלך״ הוא אמר ויצא מדלת ביתי .
אולי הוא צודק , אני צריכה לעלות לישון . מצפה לי יום ארוך מחר .

בתקווה לא להיתקל בו שוב ביציאה מהבית.

טוב אז בדרך כלל הפרקים שלי יותר קצרים , אבל עשיתי היום פרק קצת יותר ארוך בגלל העלייה האדירה בצפיות . אז באמת שאני מבקשת בבקשה שתעשו דירוגים ותגובות זה נורא חשוב לי :)
ו... מקווה שאהבתם את הפרק , תגידו לי ❤️

מה אני בלעדיך ..?Where stories live. Discover now