מה אני בלעדיך ..?

פרק 12- לא אהבתי אחרת מלבדך

-נקודת מבט ליאון-

לא רציתי להוציא מילה מהפה , רק להמשיך להסתכל עליה , אל תוך ענייה שסוחפות כל בן אדם שרק מעז להביט בהם .

למה מעז ? אתם אולי שואלים... כי הם ממכרות. הם פשוט ממכרות .
אולי זה ישמע לכם פתטי או מטומטמם או מגוכך. אבל זה לא !

לא פעם או פעמיים הרגשתם כי אתם מתפוצצים מבפנים ? מרגישים כי בא לכם לעשות משהו אבל אין לכם את האומץ ? את זה שאתם מדמיינים סיטואציות שהייתם רוצים ממש שהם יקרו אבל אז אתם פותחים את העניים וקולטים את המציאות?
אז אם כן הבנתם מה שאני מרגיש , ואם לא .. אתם עוד תבינו , זה רק עניין של התבגרות .

אני נשבע שבאותו רגע שהיא הסתכלה עליי עם ענייה הנפחות רציתי לנשק אותה. היינו לבד . ביחד . המקום הנכון. אבל הזמן והטיימינג ? לא....

התקרבתי אליה , הרגשתי שזה ככ נכון , אבל פשוט לא יכלתי . לא יכלתי ״לנצל את הרגע ״ שהיא עצובה כנראה בגלל הגבר ההוא שראיתי מעליה . אז שנייה לפני ששפתיה נגעו בשפתיי , הרמתי את ראשי מעט ונשקתי למצחה . ״תודה״ היא לחשה .

״על מה?״ שאלתי מחייך ומוריד את שפתיי ממצחה.

״על מה שאתה , ועל מי שאתה״ היא ענתה בפשטות.
חיוך התפרש על שפתיי , אני לא ישקר.

״רק את , גרמת לי להיות ממש שאני״ עניתי.

״אני ?״ היא שאלה כלא מבינה . דיי מבסוטה הייתי אומר.

״כן את אשלי , את . אולי לא הבנת את זה . אבל אני לא אותו דבר בלעדייך . מהפעם הראשונה שפגשתי אותך ידעתי שזה יהיה אני ואת לנצח ... כידידים כלומר ״. אמרתי לאחר שפלטתי קצת. ״מהיום שהלכת אשלי , מהיום שהלכת , בגללי.״ נעצרתי אוסף את עצמי כדי לא ״לפלוט״ דמעה. ״מהיום שהלכת אשלי . אני מרגיש ריק , אני לא יודע אם את יודעת , אבל שהלכת , רק שהלכת הבנתי שהיית כל כולי . בן אדם לא יכול להתקיים עם חצי לב . היה חסר לי לב . הייתי צריך עוד חצי כדי לחזור לעצמי. אז הדרדרתי . שתיתי. עישנתי. יצאתי עם כל בת אפשרית . קטנות . גדולות. קטינות . אמרתי משפיל מבט . אני יודע שאולי אחרי ששמעת את זה לא תרצי לשמור איתי על קשר , וזה בסדר אני מבין אותך. תראי אותי . תסתכלי עליי. אני בן אדם ממורמר . מאז שהלכת אני לא חיי יותר , אני מת שנושם והולך על האדמה . תסתכלי עליי אשלי. תסתכלי עליי . תודי שזה מה שאת רואה בי .

״זה לא מה שאני רואה בך ״ . היא לחשה .

״יותר גרוע נכון?״ שאלתי.

״לא . אני רואה מולי , את הבן אדם הכי יפה בעולם , שלקח את עצמי בידיים והשתקם למרות שחשב שזה לא אפשרי. ילד מדהים . הילד היחיד שאני מכירה שיכול להיות פאקינג גם הילד הכי חתיך ומקובל בסוף י״א וגם להיות עם ציונים בשמיים שלא מורידים אפילו בקצת מהערך החברתי שלך. זה מה שאני רואה בך ליאון . זה מה שאני רואה בתוך העניים שלך.״
בכל מילה שהיא אמרה הרגשתי שאני מת . שחיוך נמוג מתנוסס על שפתיי.
לא הספקתי אפילו להגיד כלום . להכחיש . להגיד תודה . אבל ידיים עדינות עם הריח המוכר עטפו אותי בחזה שלי .