מה אני בלעדיך ..?

פרק 15- בשבילי

״זה .. זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיי״ אמרתי לליאון מתרגשת.
״ואת הדבר הכי יפה שראיתי בחיי, אפילו יותר מזה״ הוא אמר אם חיוך מסנוור שמתנוסס על פניו החלקות מכל פצעון למרות שהיה מתבגר.
״אל תגזים״ אמרתי מהנהנת בראשי לשלילה, ומרכינה אותו מעט.
הרגשתי אצבע נוגעת בסנטרי ומרימה אותו לאט למעלה , תוך כדי גם צווארי וראשי מזדקפים ודמותו של ליאון מתנוססת לנגד עניי, הוא מביט בי בעניו המדהימות שכוללות בתוכם כמה צבעים מעורבבים של ירוקים וכחולים . הוא מביט בי שהרוח מעיפה את שיערו השטני והרך . הוא מביט בי במבט של רגשות מעורבים . הוא מביט בי . הוא פשוט מביט בי , מבלי להגיד דבר .
עד שהוא החליט לפתוח את פיו ואמר :
״בחיים, אבל בחיים, אל תגידי שאת לא יפה , בחיים. אל תתני לאף אחד להוריד לך את הביטחון , ובחיים אל תתני לאף אחד להוריד לך את החיוך הכובש הזה מהפנים , אפילו לא לי .״
״אבל אתה הורדת אותו היום , והוא ירד ביחד עם דמעות , נהר של דמעות ליתר דיוק.״ אמרתי לוחשת ובקושי נשמעת בגלל הרוח החזקה שבשמיים.
״אני יודע.״ הוא אמר בראש מורכן , באתי להגיד לו שזה בסדר , שאני סולחת . אבל הוא הקדים אותי ואמר לי : ״לא הבנת אשלי, בחיים אל תמהרי להסיק מסקנות, לפחות לא שזה נוגע אליי . אני לא בן אדם צפוי ואולי גם לא שפוי , אין לי הרבה ניסיון במערכות יחסים למרות שכולם חושבים ככה , כולם הם סתם בכאילו את היחידה שבאמת .
את היחידה שגורמת לי להרגיש מיוחד , היחידה שבגללה לבי מאיץ, היחידה שמוציאה ממני את האני שבי, היחידה שגורמת לי לחייך באמת , את היחידה אשלי , את האחת והיחידה שלי, ולא של אף אחד אחר״.
דמעה נזלה מעניי והוא מיהר לנגב אותה מפניי.
״אז ,למה ליאון ? למה? למה מיהרת לשבור לי את הלב מול כולם ? למה השארת אותי עומדת שם חסרת אונים עם דמעות שזולגות מעניי ומוחקות את האיפור מפניי? ״
״אשלי אני ... אני מצטער . אם להגיד את האמת , ברגע שנשקתי אותך הרגשתי שזה הדבר הכי נכון שעשיתי כל חיי , שמצאתי לב שמתחבר ללב שלי כמו ״קליק״ , הרגשתי את הלב שלי נמחץ חזק ככ עד שהוא מתאחד ומכניס לחדריו את לבך הקטן אך מלא האהבה . ברגע שהמסך נסגר כל מה שעניין אותי הוא לעשות את הדבר הכי גדול , הכי מושקע והכי יפה לאישה שאני הכי אוהב בעולם . במקום להיות עם האישה שאני הכי אוהב בעולם .״ הוא אמר ודמעה קטנה קטעה את דיבורו , הוא היה ככ אמיתי . ככ ליאון של פעם . ככ הילד שהייתי מאוהבת בו.
״אשלי אם לא הבנת עד עכשיו , אני אוהב אותך ! ולא אכפת לי מה יאמרו כולם , ולא אכפת לי שאני יוצא עם ילדה שקטנה ממני בשנתיים ואפילו לא אכפת לי שאני מזיל מולך דמעה טהורה של ניצוץ טהור שמסבירה לך רק ברגע אחד את כל הזרמים והרעידות שאני מרגיש בגוף שאני רואה אותך, שאני מביט בך, שאני מדבר איתך , שאני מחבק אותך ואיך הגוף שלי כבר בקבר שאני מנשק אותך.״
״אתה רוצה לדעת מה אני חושבת על מה שאמרת עכשיו?״ אמרתי מתחקמת, בטון לא רגיש ופוגע . הבעת פניו נהפכו לחיוורות והוא ניגב במהרה את הדמעה שיורדת במורד לחיוו. הבעתו הפכה ללא מבינה . חיוך קטן בצבץ בין לחיי וגומותיי הסגירו אותו , חיוך של ניצחון . בלי להגיד מילה פשוט קפצתי עליו ונישקתי אותו , כמו שבחיים לא נישקתי אף אחד . נישקתי את הנשיקה שהייתי חולמת עליה בלילות , בחלומותיי הפרועים .