מה אני בלעדיך ..?

פרק 18- כמה אני אוהב אותה

בתמונה - אשלי

פקחתי את עניי לבוקר נפלא .
התרוממתי מעט והתיישבתי על מיטתי , מסתכלת על התקרה ומשחזרת את אתמול בלילה , ועדיין לא מעקלת שאנחנו ביחד , אני וליאון ביחד .
קשה לי לשמוע עדיין את השמות שלנו מוצלבים ביחד אשלי וליאון. חשבתי לעצמי וחייכתי .

״את באה ?״ הוא שלח לי חמש דקות אחרי שסיימתי להתארגן .
״הפתעה״ שלחתי בהתגרות .
״את יודעת שאני לא אוהב הפתעות ..״ הוא שלח לי עם סמיילי קורץ ומתחצף אליי בחזרה.
״ואם ההפתעה הזאת זה אני ?״ שאלתי .
״טוב אני כן אוהב הפתעות . עלית עליי״. הוא שלח עם פרצוף רותח מעצבים .
חייכתי לעצמי ונעלתי את הבית .

ספרתי את הצעדים עד לביתו של ליאון .20 בדיוק .
שמחתי שאני ככ קרובה אליו .
דפקתי בדלת , אבל אז חשבתי לצחוק עליו קצת .
דפקתי שוב בדלת והסתתרתי מאחורי העציץ שליד הדלת שלו. הוא פתח את הדלת בוחן את האיזור עם פרצוף מוזר ועייף אך יפה בו זמנית . הוא מסתכל ימינה ושמאלה כמה פעמים ודופק פרצוף מוזר . לא יכלתי שלא לגכח בקול .
״אשלי?״ ״נו אשלי זה לא מצחיק . אני יודע שזו את !״ הוא אמר, ואני במקום למתוח אותו עוד קצת לא יכלתי לראות אותו ככ קרוב אליי ולא לנשק אותו . קפצתי עליו ״בוווו״ צעקתי. ״אמרתי לך שאני לא סובל הפתעות ״ הוא אמר עם פרצוף כועס , ולרגע חששתי אני לא ישקר , אבל אז הוא הגניב חיוך קטן שחשף אחת מהגומות שלו . ״אז אני ילך״ אמרתי עם חיוך מתחכם . הסתובבתי והתחלתי לחזור הביתה .
הוא תפס בידי ומשך אותי אליו עד שהיינו צמודים צמודים . ״בחיים לא״ הוא אמר . ״אה כן , למה מה תעשה לי?!״ שאלתי מתחכמת שוב .
״אני אוהב אותך שאת מתחכמת ״ הוא אמר ונישק אותי . אמנם נשיקה קצרה ולא מלאת תשוקה , אך אחת כזאת שמספיקה בזמן שלה לומר לי בלי מילים שהוא אוהב אותי באמת , ושהוא התגעגע .

ישבנו על הספה שבביתו צופים בסרט רומנטי מחובקים . ממש קיטשי חשבתי לעצמי , אבל לא אכפת לי , כל עוד אני עם ליאון .
״תגיד״ שאלתי אותו שהסרט נגמר .
הוא הסתכל עליי במבט שואל ומחייך בו זמנית .
״למה עברת לגור פה לבד ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי בפליאה ונאנח.
״אשלי...״
״ליאון..דבר״ הפצרתי בו .
״אני .. אני לא יודע אם את יודעת אבל... במהלך השנתיים האלה שלא נפגשנו קרו הרבה דברים ...״
הסתכלתי עליו בפרצוף לא מבין.
״אני יסביר לך, אני מבטיח״ הוא אמר עם מבט כנה .
״ליאון זה לא טוב להחזיק בבטן.״ אמרתי לו בלחש.
״ההורים שלי התגרשו , ואבא שלי עזב לחול ולא שמר איתי על קשר בכלל, נשארתי עם אמא שלי אבל עכשיו, עכשיו.. ״
״עכשיו מה ליאון? ״ שאלתי אותו ברוך.
״אמא שלי.. היא חולה , ומאושפזת בבית חולים ״ הוא אמר ודמעות עוד שנייה פרצו מעניו.
״אני.. אני מבינה״ אמרתי וליטפתי את שיער ראשו.
״זה .. זה פשוט לא פייר״ הוא אמר והחל להזיל דמעות על ידי שמנקה לו את כולם מהפרצוף.
״אני .. מצטערת לשמוע ליאון״ אמרתי כנה . אמא שלו, היא .. האישה הכי טובה בעולם . נדיבה, חברותית עם לב רחב שאוהבת את כולם. נותנת לליאון את כל האהבה של כל האמהות בעולם יחד אך בו זמנית יודעת גם להעמיד אותו במקום שצריך .

״אני.. אני מפחד ״ הוא אמר בעודו מתייפח.
״ממה ?״ שאלתי מתעניינת ומבינה את מצבו.
״שאני.. לא יספיק להגיד לה כל מה שאני מרגיש כלפיה, כמה אני מעריך אותה וכמה אני אוהב אותה. כי את יודעת שקשה לי להגיד מה אני מרגיש , ואני חושש שאחרי ש.. את יודעת. אז אני יצטער על זה שלא אמרתי לה .

״חכה פה ״ אמרתי ויצאתי מהדלת בלי לשמוע תשובה.

מקווה שאהבתם ❤️
-תגובות-
-הצבעות-
-השערות למה יהיה-
-וכו׳-
יתקבלו בברכה 😝