פרק 17- הלב שלך הפסיק לעבוד

99 11 2
                                    

״ליאון״ אמרתי לאחר שהתנתקתי ממנו . הוא נישק אותי . הוא בסדר חשבתי לעצמי.
״אשלי ״ קול נשמע מתחתיי על הקרקע.
״ליאון אתה בסדר ? איך זה קרה לך? הבהלת אותי ככ ! בחיים אל תעשה את זה יותר ! למה רצת ? למה?״ הצפתי אותו בשאלות ובמקום לענות לי על כולן הוא רק קם מהחול ששכב עליו והתחיל לצחוק .

״לא שאני יבין... אני מתה מדאגה וכל מה שאתה עושה שאתה מתעורר זה לצחוק ?!״ שאלתי בכעס ובאנוכיות.
״אשלי..״ הוא אמר נאנח .
״מה ? מה אשלי?״ אם להודות דיי התעצבנתי, קצת יותר מדי .
הוא החל לצחוק .
״נו מה כזה מצחיק ? מה?״ אמרתי בעצבים .
״לא באמת איבדתי את ההכרה אשלי!״ הוא אמר צוחק .
״תגיד לי ?! אתה עובד עליי או מה?״
״אמ... כן.״ הוא אמר וחייך חיוך שחשף את שיניו הלבנות .

קמתי מהחול שכל הדמעות והאיפור מרוח על פניי בגלל מתיחה מטומטמת הסתובבתי והלכתי בעצבים .
״אשלי״ ״נו אשלי חכי״ שמעתי כל מיני דברים בסגנון מאחוריי , אך המשכתי ללכת .
לא ידעתי לאן . רציתי פשוט ללכת . ולא היה לי גם אכפת .
יד תפסה בי מאחורה , סובבה אותי לכיוון השני ומשכה אותי קרוב קרוב עד שהתנגשתי בגוף שרירי . הרמתי את ראשי ולא התפלאתי לראות שזה ליאון .
באתי להגיד לו שיעזוב אותי , שייתן לי ללכת . 
אבל הוא הקדים אותי - כרגיל .

״אשלי .. אני סך הכל צחקתי . לא התכוונתי שתקחי את זה כל כך קשה ״ .
״איך אתה לא רוצה שאני ייקח את זה קשה ? עשית הצגה שאתה עוד שנייה מת לי בידיים ואתה אומר לי לא לקחת את זה קשה?!״
חיוך בצבץ בפניו.
״זה מה שרציתי לדעת.״ הוא אמר .
״מה ? מה רצית לדעת?״ אמרתי כלא מבינה.
״בן אדם שאוהב מישהו אחר ייתן את כל כולו , את כל דמעותיו ואם צריך אז גם את כל חייו. כשרצת אחריי במהירות  מטורפת ושהזלת עליי את כל הדמעות ששוכנות אצלך מתחת לעניים הכחולות והיפות שלך . זה רק הוכיח לי שאת אהבת חיי . היחידה שאוהבת אותי כמו שאני , עם המגרעות ועם הכל . זאתי שלא אוהבת רק חלק מהחבילה שאני בא איתה , אלא את את כל כולי . את כל כולי מכל הלב .״

דמעות בוגדניות נזלו מעניי בעודי מקשיבה לכל מילותיו היפות שהוא אומר לי. מתענגת על כל רגע של הבעת רגש מצידו . ליאון - חשבתי לעצמי. הוא לא מביע רגשות , אף פעם . הפעם הראשונה שראיתי אותו מביע רגשות הייתה היום בהופעה שהוא נישק אותי מול כולם ואמר לי שהוא אוהב אותי .
הפעם השנייה הייתה עכשיו. הוא לא חושף רגשות . רק אם ממש צריך . ובכל מקרה גם ראו לו בעניים , ראו עליו שהוא מצטער , מכל הלב.

קפצתי לזרועותיו ונישקתי אותו . ללא בושה , ללא המחשבה על מה יהיה הלאה . פשוט נתתי ללב להוביל הפעם ולא לראש.

————————————————————

ישבנו שם על הסלע שהיה הכי קרוב שאפשר לשפת הים , בוהים בירח המלא והלבן ובכוכבים המנצנצים בשמיים הכהים . מסתכלים איך הגלים מתנפצים אחד אחרי השני . שומעים את השקט . ואנחנו יושבים . ולא אומרים דבר . רק מסתכלים על הנוף ולפעמים מגניבים מבטים אחד אל השני .

״אז איך הלב שלך הפסיק לעבוד שהרגשתי אותו ?״ שאלתי וניפצתי את הדממה .
״אני לא יודע ...זה באמת לא היה מתוכנן ״ הוא אמר וצחקק.
״ אז איך אתה מסביר את זה , שהלב שלך היה חלש מהרגיל והדפיקות שלי לא היו סדירות ?״
שאלתי מופתעת.
״אני מניח ש.. מניח שאת זו שגורמת ללב שלי להפסיק לעבוד..״ הוא אמר וחייך אליי חיוך יפיפה ובוגר אך בו זמנית מבויש.
״בג..ל..לי?״ שאלתי מגמגמת מההפתעה .
״אשלי תביני את זה כבר !״ הוא אמר ונעמד מולי.
״תביני כבר שאני לא זה שהייתי פעם , שהידידות שלי לא אומרת שום דבר , שאת תפסת את המקום הכי גדול בלב שלי שאני לא חשבתי בכלל שקיים בגלל כל המעשים הרעים שעשיתי לבנות . את זו שאני אוהב , אהבתי ותמיד יאהב .״

נאנחתי והנחתי את ראשי על כתפו הימנית .
הוא הרים אותי מהרגליים ולקח אותי ברגל עד הבית תוך שהוא מניח נשיקות קטנות לראשי.

אני מודה - אולי לפעמים לא צריך להקשיב לתחושות בטן .. אולי זה סתם רעב ... :) .
אני מודה - חשבתי שאני יחזור הביתה היום בוכה על הפרידה שלי מליאון . אפילו הכנתי לי טישו ליד המיטה ושוקולדים שאני אוהבת כדי להתנחם .
אבל , לא . הלילה הזה היה פשוט ההפך הגמור ממה שחשבתי שהוא יהיה .

אז... מקווה שאהבתם ❤️
-תגובות-
-הצבעות-
-וכל שאר הדברים-
יתקבלו בברכה :)

מה אני בלעדיך ..?Where stories live. Discover now